newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בפעם השניה ברציפות: ישראל הסירה את המגבלות וחברון זכתה בגביע הפלסטיני

אחרי שישראל לא אשרה לשחקנים מחברון להיכנס למשחק הראשון בעזה, ומנעה כניסת שחקנים מעזה לגומלין פנו הפלסטינים לפיפ"א בתלונה נגד ישראל. וראו איזה פלא – השחקנים הפסיקו להיות איום בטחוני. מחזיקת הגביע, אהלי אל-ח'ליל, תייצג בשנה הבאה את פלסטין בצ'מפיונס האסייתי

מאת:

ההתמודדות החגיגית בין מחזיקת הגביע של הגדה המערבית למחזיקת הגביע של רצועת עזה הגיעה היום לסיומה, והבטיחה כי גביע הזהב יישאר בחברון. במשחק שהתקיים היום באיצטדיון חוסיין אבן עלי בחברון, נפרדו קבוצת אהלי אל-ח'ליל המקומית וקבוצת שבאב ח'אן יונס בתוצאה 1-1. בשל העובדה שבמשחק הראשון ניצחו החברונים בעזה 1-0, התוצאה בסיכום שני המפגשים היא 2-1 לחברון, מה שמבטיח לקבוצה גביע שני ברציפות, כמו גם את הזכות לשחק בשנה הבאה בצ'מפיונס האסייתי. יצויין כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריית הכדורגל הפלסטיני שקבוצה זוכה בגביע הזהב שנתיים ברציפות.

המשחק התקיים לאחר שבמהלך השבוע האחרון כבר הופרחו מספר שמועות כי הפלסטינים גמלו החלטה לבטלו, וזאת בשל המניעה הביטחונית שהטילה ישראל על כניסת שישה מהשחקנים העזתים. מנגד, היו כאלו בהתאחדות הספורט הפלסטינית שחשבו שיש לקיים את המשחק לפי כמות השחקנים שהתירה ישראל את כניסתם, גם אם יהיו רק עשרה עזתים נגד 11 חברונאים, וזאת כדי שהפגיעה הישראלית בספורט הפלסטיני תיראה, תישמע ותהדהד בתקשורת העולמית.

> השער של ישראל היום: כך תופס הליכוד את התקשורת ואת המדינה

שחקני אהלי אל-ח'ליל מול שבאב ח'אן יונס בגמר הגביע, חברון (ויסאם השלמון / פלאש90)

שחקני אהלי אל-ח'ליל מול שבאב ח'אן יונס בגמר הגביע, חברון (ויסאם השלמון / פלאש90)

אחרי דיונים והתלבטויות החליטו הפלסטינים לנקוט בדרך הדיפלומטית: הם הודיעו לפיפ"א כי הם דוחים את ההחלטה לגבי המשחק ב-48 שעות (המשחק אמור היה להתקיים בשבת) כדי לתת להתאחדות הספורט העולמית הזדמנות להפעיל לחץ על ישראל.

בסופו של דבר, כך לפי סוכנות הידיעות הפלסטינית מען, רק לאחר שיו"ר פיפ"א ג'אני אינפנטינו התערב אישית ולחץ מאחורי הקלעים על התאחדות הכדורגל הישראלית, בבקשה שתבהיר לרשויות בישראל מה יהיו ההשלכות של המשך מניעת כניסתם של השחקנים, הודיעו מנגנוני הביטחון הישראלים כי כניסתם של ששת השחקנים מעזה, כמו גם של מאמן השוערים וקצין התקשורת של הקבוצה, מותרת.

שערו של אסלאם אל-בטראן, היום בחברון:

יצויין כי אותו הסיפור בדיוק התרחש לפני שנה, בפעם האחרונה בה התמודדה קבוצה מעזה מול קבוצה מהגדה, ולפיכך, לפי כל ההערכות, הפלסטינים יתלוננו כעת באופן רשמי נגד ישראל בפיפ"א.

בקרוב צפויים להגיע נציגי פיפ"א לביקור ברצועת עזה, לרבות אינפנטינו עצמו וכן טוקיו סאקסוואלה הדרום-אפריקאי המרכז את פעילות הוועדה הבינלאומית שמטרתה לבחון את הקשיים שמציבה ישראל בקידום הכדורגל הפלסטיני. השניים יעמדו מקרוב על המצוקות הפלסטיניות בשדה הכדורגל ועל ההשפעות של המצור המתמשך על פיתוח הספורט המקומי, כמו גם המשך הכיבוש בשטחים הפלסטינים בכלל, משטר ההיתרים והשפעתם על הכדורגל הפלסטיני.

תקציר המשחק בין אהלי אל-ח'ליל לשבאב ח'אן יונס:

אריות הכדורגל מחברון

במהלך המשחק היו שחקני אהלי אל-ח'ליל עדיפים, אבל שחקני שבאב ח'אן יונס גילו נחישות גדולה הרבה יותר מזו שהציגו במשחק בעזה. החברונים עלו מעט שאננים למשחק, וזאת אחרי היתרון שהשיגו ובשל העובדה שהמשחק התקיים באיצטדיון הביתי ועם הרכב מלא, והמחצית הסתיימה בתוצאה 0-0. החברונים עלו בסופו של דבר לייתרון בדקה ה-81 משער של אסלאם אל-בטראן. החלוץ הכשרוני מיאטה שכבש גם בשבוע שעבר במשחק בעזה, הכניע את שוער ח'אן יונס מקרוב, לאחר מהלך שייתכן והיה בנבדל. שבאב ח'אן יונס מיהרו להגיב וקבעו 1-1 בדקה ה-87 משער בבעיטה חופשית של חאזם שקשק. השחקנים מח'אן יונס אולי עוד חלמו על שער נוסף שיעניק להם את הגביע, אבל דקות לאחר מכן נשמעה שריקת הסיום והחגיגה החברונית החלה.

מעניין לציין כי השנה זכתה באליפות הפלסטינית קבוצת שבאב אל-ח'ליל ובגביע זכתה אהלי אל-ח'ליל, מה שאומר שאת פלסטין ייצגו בשנה הבאה בצ'מפיונס האסייתי שתי קבוצות מחברון. מעניין להדגיש את הנקודה ואת הקפיצה האדירה שעשה הספורט הפלסטיני בכלל וזה המקצועני בחברון בפרט. שתי הקבוצות החברוניות נהנות מניהול עצמאי לחלוטין, מסיוע של אנשי עסקים מקומיים לקבוצות הכדורגל, וכן מניהול ספורטיבי מצוין. כך לדוגמה, איימן סנדוקה, מאמן אהלי אל-ח'ליל המשיך לקבל קרדיט מההנהלה גם בתקופות שפל, וכך גם כיפאח אלשריף, יו"ר המועדון, אחת מדמויות הספורט הבולטות בפלסטין, איש עסקים שחולש על עסקי ייבוא ציוד ספורט לגדה המערבית.

> המסתערבים שהמדינה שלחה כדי להסתנן ולרגל בכפרים ערבים

טקס הנפת הגביע, היום בחברון:

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf