newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החלטת הפרלמנט הגרמני נגד תנועת החרם חייבת להדאיג את כולנו

ההחלטה הופכת כמעט כל ביקורת על ישראל, כולל ביקורת מצד אזרחים ישראלים, לאנטישמית. כדי למנוע מעצמו "אסוציאציות" לא נעימות, האדון האירופי שוב קובע ליהודים ולפלסטינים מהם גבולות המרחב הדמוקרטי, גם אצלם בבית

מאת:

בניגוד למה שמפמפמת התעמולה הישראלית לישראלים ולישראליות, שברובן לא דיברו מעולם עם תומכת חרם ולא קראו ברצינות את פרסומי התנועה, תנועת החרם מתנגדת חד-משמעית לאלימות ולכל צורה של גזענות, לרבות אנטישמיות (ראו כאן וכאן). כמה מההיסטוריונים והסוציולוגים החשובים ביותר בעולם  בתחום המחקר והלימוד של אנטישמיות, של המשטר הנאצי ושל השואה והנאציזם (בהם דבורה דוורק, משה צימרמן, ג'יין קפלן, דניאל בלטמן, משה צוקרמן, אלון קונפינו ועמוס גולדברג) שבים ומבהירים שתנועת החרם כשלעצמה איננה אנטישמית ושההשוואה הזו אינה אלא בנאליזציה של האנטישמיות וניצול ציני של השואה לצרכים פוליטיים צרים.

הרשו לי להסביר בשלוש נקודות למה החלטת הפרלמנט הגרמני "התנגדות נחושה לתנועת בי.די.אס. – מאבק באנטישמיות" צריכה להטריד כל אחת ואחד מאיתנו, גם אם איננו תומכים בתנועת החרם.

1. פגיעה אנושה בחברה האזרחית הפלסטינית ובמאבק הלא-אלים

כפי שציינו בפנייתנו למפלגות הפרלמנט בדרישה למנוע את ההצבעה בעד ההחלטה, "ישראל והקהילה הבינלאומית דרשו שהפלסטינים יימנעו מאלימות בהתנגדותם לכיבוש אדמתם, לאפליה ולדיכוי המתמשכים להם הם נתונים." ואמנם, חרם, מניעת השקעות, ועיצומים הם כלים לא-אלימים, שבאמצעותם מבקשים מיליוני אינדיבידואלים, מוסדות וארגונים פלסטינים, וכן מיליוני תומכות ברחבי העולם, להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לציית לחוק הבינלאומי ולשים קץ לדיכוי של העם הפלסטיני, לדחיקתו מאדמותיו ולגזל רכושו. איזה מסר, אם כן, מעבירה ההחלטה למי שמבקשים לקדם פתרון צודק לחיים בין הירדן לים בדרכים לא-אלימות?

גרמניה וישראל משדרות לפלסטינים: אנחנו נגד מאבק לא-אלים. כרזה בעד BDS ברמאללה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

גרמניה וישראל משדרות לפלסטינים: אנחנו נגד מאבק לא-אלים. כרזה בעד BDS ברמאללה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

רבבות פלסטיניות ופלסטינים חיים כיום בגרמניה. רובם המוחלט פליטים או צאצאים של פליטים, שישראל אינה מאפשרת את חזרתם לארץ, גם לא לביקור – להציץ בבית או בעץ הרימון שבחצר. כעת מופקעת מהם גם הזכות לתת ביטוי לצער ולכעס שלהם ולשאיפתם לחירות ושוויון באמצעים לא-אלימים. בה בעת, מניעת תמיכה במאות ארגוני חברה אזרחית וזכויות אדם, המקושרים לתנועת החרם, היא יריקה בפרצופה של החברה הפלסטינית כולה. האם משיכת תקציבים ממוסדות חינוך, מפרוייקטים חקלאיים ומתוכניות מחקר ופיתוח תועיל כהוא זה לאינטרס הישראלי או הפלסטיני? העמקת העוני, התחלואה, הזיהום והשחיתות בשטחים הכבושים תקדם רק ניכור ועוינות.

ההחלטה מעתיקה את אפליית הפלסטינים מישראל לאירופה מצד אחד, ומעמיקה את הדיכוי של בני עמם בשטחים הכבושים מצד שני. אם ישראל ומדינות כמו גרמניה מעוניינות לפגוע במאבק לא-אלים, האם ניתן להסיק מכך שהן מעדיפות לראות אלימות? או שהן מדמיינות מציאות שבו לא תהיה כל התנגדות לכיבוש ולדיכוי?

2. בלבול מכוון בין אינדיבידואלים יהודים.ות ומדינת ישראל

אם חשבתן שההחלטה מתמקדת במניעת חרם על ישראל – חישבו שנית. למעשה, על פי ההחלטה כל ביקורת על מדינת ישראל כ"קולקטיב יהודי" (כך במקור) היא אנטישמית. באופן אבסורדי ומקומם, אם כך, גם אזרחים ישראליים יהודים עלולים להיות מוגדרים כאנטישמים אם הם מקדמים, למשל, קריאה להפרדת הדת (היהודית) מהמדינה בישראל.

ההחלטה מעניקה עליונות לממשלה הישראלית על חשבון מי שבוחרים לבקר אותה, לרבות אזרחי מדינת ישראל עצמה. במלים אחרות, החלטת הפרלמנט הגרמני נותנת הכשר לכל מהלך, יהיה הזוי וגזעני ככל שיהיה, שתחליט עליו ממשלת ישראל. תקבע ממשלת ישראל שהפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי היא נגזרת ישירה של תורת ישראל ועל כן מחייבת את מדינת היהודים – שוין; תקבע ממשלת ישראל, בהשפעתו של רב א', שגיור שנעשה על ידי רב ב' אינו קביל ועל כן אלפי מהגרים שהגיעו לישראל בעידוד הסוכנות היהודית אינם זכאים לשוויון זכויות מלא – שוין; תקבע ממשלת ישראל שארגון פרטי לכאורה יחזיק ב-93% מקרקעות המדינה וימנע את הקצאתן לאזרחים לא-יהודים – שוין. לא צריך להיות תומכת חרם בשביל לראות כמה חלקלק המדרון.

יותר מאשר להגן על יהודים, או להתייחס בצורה רצינית לאידיאולוגיה האנטישמית הנאצית, ההחלטה באה להקל על נפשם הרכה של הגרמנים, שחלילה לא יתעוררו בה אסוציאציות

אם חשבתן שההחלטה מתמקדת במניעת שנאה ואלימות כלפי יהודים בגרמניה, חישבו שוב. לא בכדי בחרו חברי הפרלמנט הגרמני להזכיר בנוסח ההחלטה פן קטן וטכני של תנועת החרם: ההחלטה, שאורכה פחות מ-800  מילה, מציינת שסטיקרים שקוראים לא לקנות "מוצרים ישראליים" (רוצה לומר, מוצרים המיוצרים בשטחים שמדינת ישראל כבשה ושאת משאביהם היא מנצלת ללא פיצוי לפלסטינים ולפלסטיניות שישבו בהם טרם קום המדינה "מעוררים באופן בלתי נמנע אסוציאציות עם הקריאה הנאצית 'לא לקנות מיהודים'". כלומר,  יותר מאשר להגן על יהודים, או להתייחס בצורה רצינית לאידיאולוגיה האנטישמית הנאצית, שהייתה ועודנה עמוקה בהרבה משלטי חרם, ההחלטה באה להקל על נפשם הרכה של הגרמנים, שחלילה לא יתעוררו בה אסוציאציות.

ההחלטה מעבירה מסר לפלסטינים נגד מאבק לא-אלים. הפגנה פרו-פלסטינית בברלין (צילום: אן פאק/ אקטיבסטילס)

ההחלטה מתעלמת ממיליוני יהודים ופלסטינים המבקרים את ישראל. הפגנה פרו-פלסטינית בברלין (צילום: אן פאק/ אקטיבסטילס)

"בשל אחריות היסטורית מיוחדת," נכתב בהחלטה, "גרמניה מחויבת לביטחונה של מדינת ישראל". ובניסיון עקום להימנע מ"אסוציאציות", המחוקק הגרמני מונע ממני וממך לבקר ממשלה שמעודדת קריאות "לא לקנות מערבים" (ולבקר משטר שמראשיתו עודד חרם על סוחרים ופועלים ערבים).

קשה שלא להבחין בזלזול שהמהלך הזה משקף. ההתעלמות ממיליוני אינדיבידואלים וארגונים יהודיים בארץ ובעולם, המבקרים את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, קוראים להפרדת דת ומדינה בישראל או תומכים בלגיטימיות של תנועת החרם – נובעת מגישה פטרונית, כאילו שאנחנו – ישראליות, יהודיות או פלסטיניות – לא באמת יודעים מה טוב בשבילנו. והנה בא האדון האירופאי לעשות סדר. אני רוצה לראות את אזרחי גרמניה, הולנד או צרפת מסכימים שמדינה מזרח-תיכונית תקבע עבורם את גבולות המרחב הדמוקרטי אצלם בבית.

3. התחמקות ממאבק אמיתי באנטישמיות

האיום על יהודים בגרמניה (והרשו לי לציין שהאיום הזה, בעוד שהוא ממשי וחמור, איננו חמור יותר מאשר הדיכוי והפגיעה בקולקטיבים דתיים ואתניים אחרים או בקבוצות אחרות הנתונות לאפליה שיטתית, שחלקן כמובן כוללות גם יהודיות ויהודים, לרבות עניים, א.נשים של צבע, טראנס*, פליטים, מהגרות ועובדות מין) לא מגיע מצד פעילי זכויות פלסטינים ותומכות חרם. האנטישמיות החריפה ביותר מגיעה מהימין הקיצוני התומך בעליונות לבנה ומצד ארגונים אסלאמיסטים מיליטנטים, כגון דאעש, שהסוגיה הפלסטינית רחוקה מלהיות בראש מעייניהם. באופן מעניין, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" ששה לא רק לגנות את תנועת החרם אלא גם להוציאה מחוץ לחוק, והיא אכן חתומה על ההחלטה המגוחכת הזו. כשמפלגה שרבים רואים בה תנועה ניא-נאצית טוענת להיות החבר הטוב ששומר עליך, כדאי להתחיל לפחד.

כשתנועת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" תומכת בהתלהבות בהוצאה מחות לחוק של תנועת החרם, אפשר לחשוד עד כמה הם רוצים להגן על יהודים. הפגנה בתמיכה בחרם באירופה (צילום: ראין רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

כשתנועת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" תומכת בהתלהבות בהוצאה מחות לחוק של תנועת החרם, אפשר לחשוד עד כמה הם רוצים להגן על יהודים. הפגנה בתמיכה בחרם באירופה (צילום: ראין רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

הטענה שהדה-לגיטימציה של תנועת החרם מבטאת מחויבות להילחם באנטישמיות היא לא רק מגוכחת, אלא מעלימה עין מהאנטישמים האמיתיים, שפורחים ברחבי העולם בתמיכת מנהיגים אוטוריטריים, גזענים, קסנופובים ומיזוגניים. שרבים מהם, כידוע, חברים טובים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

סכנה נוספת היא ההרחקה של קבוצות גדולות, בראש ובראשונה אוכלוסיות ערביות ומוסלמיות, מפעילות נגד שנאת יהודים. כבר עכשיו רבים ממי שמביעים ביקורת לגיטימית על המדיניות הישראלית רואים במאבק באנטישמיות כלי ציני להשתקתם – משום שכך בדיוק משתמשים בו. כמדינת ישראל מקבלת את הסמכות לקבוע מהי אנטישמיות ומהי לא, וכשישראל, גרמניה, והארגון המרכזי של היהודים בגרמניה מתעקשים על בלבול מכוון בין ציונות ויהדות, בין מדינת ישראל לבין העם היהודי, הם מנכרים יהודים וישראלים מהמאבק באסלאמופוביה, בדיוק כפי שהם מנכרים מוסלמים וערבים ממאבק באנטישמיות. הם מחבלים בכל אפשרות של בניית סולידריות אמיתית בין יהודים למוסלמים וערבים. אבל אל חשש: לאירופאים הנוצרים שלום.

יותר מכל, החלטת הפרלמנט הגרמני משקפת עצלות מוסרית. המיגור של כל סוגי הגזענות הוא תהליך חינוכי, חברתי ופוליטי  שבמרכזו עומדות השאלות מהי גזענות ומדוע עלינו לדחות אותה. כללי אצבע כאלה או אחרים, המסמנים אנטישמים על פי שיוך ארגוני ולא לאור מעשים והצהרות, אינם אלא העמדת פנים צבועה. קיצור דרך שרק יחריף את הבעיה.

אפשר לפרק את הקשר הגורדי

אל תקלו ראש במשמעות האמיתית של החלטת הפרלמנט הגרמני ואל תיתממו לחשוב שהיא נוגעת לגרמנים ולפלסטינים ולא ליהודים ולישראלים. ההשוואה בין תנועת החרם לבין אנטישמיות, יותר משהיא תפגע בקמפיין החרם הפלסטיני ובוודאי יותר משהיא תצמצם את האלימות והגזענות נגד יהודים בגרמניה,   פוגעת ישירות בסיכוי להשגת חירות, שוויון ודמוקרטיה לכל יושבות ויושבי האזור.

הזיהוי בין מדינת ישראל לבין "היהודים" הוא נקודת המפגש בין אנטישמים מוצהרים וגורמי ימין משיחיים ובין אלו שכעת מעמידים פנים שהם נאבקים באנטישמיות. אבל מדינת ישראל, על אף הצהרותיה, אינה מייצגת את הדעות או את האינטרסים של כל היהודיות והיהודים בעולם, והאידיאולוגיה הציונית לא מייצגת את עמדתם של כל אזרחי המדינה, יהודיות או שאינן יהודיות. הזיהוי בין אנטי-ציונות לבין אנטי-שמיות מתעלם מהיסטוריה של התנגדות יהודית לציונות ככלל או למדיניות של ממשלות ישראל.

צריך לבחור: יהודו-פשיזם ומשטר אפרטהייד בישראל והעמקת האיום על יהודיות ויהודים בעולם או הירתמות ליישום תהליך מורכב וארוך של דה-קולוניזציה וצדק מעברי, שבסופו שוויון זכויות מלא לכל בפלסטין-ישראל ומאבק רציני וכן בגזענות ובשנאת מיעוטים ברחבי העולם.

יערה בנגר אללוף, היסטוריונית ואקטיביסטית 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf