newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הצוואה של ההורים היא להמשיך לחפש להם את הילד"

מאות מפגינים חסמו כבישים וצעדו בירושלים במחאה על התמשכות העוול של פרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח. עשרות בני משפחה שאיבדו ילדים או אחים הציגו עדויות קשות מול בית ראש הממשלה, ומחו על הסחבת במו"מ עמם

מאת:

כ-350 בני משפחות של ילדי תימן, בלקן ומזרח הנעדרים ותומכיהם הפגינו הערב (חמישי) מחוץ לבית ראש הממשלה בירושלים בדרישה לפתיחת התיקים הסגורים של הפרשה ולהכרה של המדינה בפשע ובעוול שנגרם למשפחות. תחת הכותרת "די לסחבת" מחו המפגינים על כך שהמו"מ של הממשלה עם המשפחות נעשה בגרירת רגליים תוך ניסיון למסמס את המאבק.

עיקר ההפגנה היה בעדויות קורעות לב של בני המשפחות, שעלו לנאום אחד אחרי השני – בתחילה בכיכר פריז, לאחר מכן מול בית ראש הממשלה, ובסוף תוך חסימת הצומת של רחוב המלך ג'ורג ליד כיכר פריז. הורים לילדים אבודים, אחים שאחיהם נעדרים ואף בני הדור השלישי והרביעי סיפרו על ילדים בריאים שנעלמו מהיום למחר, על צוותים רפואיים שטענו שילדים נפטרו אך סירבו להציג תעודת פטירה, גופה או קבר, ועל רמזים שקיבלו לאורך השנים על כך שהילדים עדיין בחיים.

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

בנוסף, המפגינים צעדו באופן ספונטני ברחובות סביב כיכר פריז, וחסמו את הכבישים ואת הצומת לשעתיים תוך קריאת סיסמאות בגנות הארגונים ויצ"ו והדסה, אותם הם מאשימים בחטיפות, ובגנות הממשלה הנוכחית, שלא מספקת למשפחות את התשובות ואת הצדק והריפוי שהן מחפשות. השוטרים המעטים שהיו במקום לא ניסו למנוע את קיום הצעדה או את חסימות הכבישים, והסיטו את התנועה לכיוונים אחרים. לאורך כל הזמן הזה, של החסימות, העדויות המשיכו לזרום, מאנשים שהיה ברור ששתיקה של עשרות שנים מעיקה עליהם.

שיחה מקומית העבירה את ההפגנה בשידור חי, וניתן לראות אותה במלואה כאן.

"אח שלי נחטף", פנתה אלי כדי להעיד מפגינה בשם מלי יעקב. "לקחו את הילדים לבית תינוקות מעין שמר. אמא שלי הלכה להניק אותו כל הזמן, הוא היה בן תשעה חודשים. יום אחד היא באה להניק אותו ואמרו לה שהוא מת. היא אמרה שלא יכול להיות, ראיתי אותו, חיבקתי אותו, שיחקתי איתו. לא יכול להיות שהוא מת. היא נבהלה, הלכה לאבא שלי, הם אמרו תביאו את הילד נקבור אותו. אמרו להם 'כבר קברנו אותו'. אבל אין כלום, אין ילד אין גופה. חטפו אותו. מאז אנחנו מחפשים אותו. יום אחד קיבלנו צו גיוס לילד אחרי 18 שנה, ואפילו לא ידעתי. הצוואה של ההורים זה להמשיך לחפש להם את הילד".

"צו גיוס לילד אחרי 18 שנה", מלי יעקב בהפגנה (שירז גרינבאום / אקטיבסטילס)

"צו גיוס לילד אחרי 18 שנה", מלי יעקב בהפגנה (שירז גרינבאום / אקטיבסטילס)

"המדינה לא רוצה לקחת אחריות, ורוצה שההורים ימשיכו לסבול ואחים ואחיות ימשיכו לסבול", אמר המשורר שלומי חתוכה, יו"ר עמותת עמר"ם וממארגני ההפגנה. "אין הבדל בין הממשלה הזאת לבין הקודמת. צריך לקחת אחריות על אירוע היסטורי. עשו את זה באוסטרליה, בקנדה ובספרד [שם ממשלות הכירו בפשעים כלפי ילדים בעבר המדינות, ח.מ.]. גם מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות ולהפסיק למשוך את המשפחות עם ועדות. זה התחיל עם הבטחות, אבל הסתיים כמו שבדרך כלל זה מסתיים כשהחברה האזרחית לא אומרת עד כאן. ועכשיו אומרים – עד כאן".

ההפגנה הסתיימה בתפילת שמע ישראל המונית בכיכר פריז.

עשרות שנות מאבק

היום הוא יום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. זו השנה השניה ברציפות בה מקיימים בני משפחות הילדים החטופים והארגונים הפועלים בנושא אירוע מחאה בירושלים (הפגנה נוספת התקיימה בתל אביב בספטמבר האחרון). הם דורשים הכרה רשמית בעוול ובפשע, שתאפשר את תחילתו של תהליך לריפוי הפצע העמוק שמלווה את הקהילות הללו ואת המדינה לאורך עשרות שנים.

לוועדות החקירה השונות לאורך השנים נמסרו למעלה מאלף שמות של ילדים שנרשמו במדינת ישראל, ונעלמו לאחר שהגיעו לבתי חולים או לרשויות אחרות בין השנים 1948 עד 1954. על המספרים האלו של ילדים שלא חזרו למשפחותיהם אין ויכוח. בפועל המספרים כנראה גבוהים יותר. אלו אלפי משפחות שכבר עשרות שנים שאין להן מנוח. הורים רבים הלכו לעולמם בלי לדעת מה עלה בגורל יקיריהן.

לאחר עשרות שנות מאבק והתמודדויות עם דיכוי והכחשה, בשנתיים האחרונות, בעקבות הלחץ הציבורי, נראה היה שהקמפיין להכרה ממסדית בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן מתחיל לשאת פרי. לאחר שבסוף דצמבר 2016 חשף ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים שעוסקים בפרשת היעלמות הילדים ואלה הועלו לרשת, פנתה לשכת ראש הממשלה לפני מספר חודשים לשורה של ארגונים ופעילים חברתיים שמקדמים את הנושא בהצעה לפתוח במשא ומתן בנוגע לדרישות שהעלו. הוקמה ועדה, וח"כ נורית קורן מונתה כאחראית על הנושא מטעם הממשלה. אולם לאחרונה הודיעו הפעילים באכזבה שנראה כי לממשלה אין כוונה כנה לנהל משא ומתן.

הפעילים טוענים שהממשלה אינה מכירה בחומרת הפרשה ומנסה למרוח ולמסמס את הנושא. במסמך הראשוני שהועבר לידיהם לא מוזכרת המילה "פשע", ובמקום פיצוי הוצע לדון ב"מענק" למשפחות. כלומר – שום הכרה, שום לקיחת אחריות אמיתית. ההצעה של המדינה היא – קחו קצת כסף, ותשתקו.

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

הכרה, צדק, ריפוי. הפגנה מול בית ראש הממשלה ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf