newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפעילה שסטרה לתובע צבאי מייצגת את עצמה ומוכנה ללכת לכלא

יפעת דורון, הפעילה הישראלית שסטרה לתובע בזמן משפטן של עהד ונרימאן תמימי, התיצבה השבוע בבית המשפט לתחילת משפטה. "אני לא מפחדת, ולא אתנגד למאסר״, היא אומרת למרות האשמות נגדה בדבר תקיפת עובד ציבור וסירובה לייצוג משפטי

מאת:

ב-21 במרץ 2018, התקיים דיון בבית המשפט הצבאי בעופר באישור עסקאות הטיעון במשפטיהן של עהד תמימי ואמא שלה, נרימאן. בדיון נגזרו על השתיים שמונה חודשי מאסר על חלקן באירוע בו עהד סטרה לחייל, שפלש לחצר ביתה בכפר נאבי סאלח שבגדה המערבית. בתום הדיון ניגשה אל התובע יפעת דורון, פעילה ישראלית, שהגיעה לבית המשפט הצבאי כדי לתמוך בנשות משפחת תמימי. היא צעקה אל עבר התובע, קצין בדרגת סגן אלוף: "אין לכם זכות לשפוט אותה", וסטרה לו. כתוצאה, היא נעצרה מיד לאחר המעשה ושוחררה כעבור יומיים, בהם היא שהתה במעצר. זאת לאחר שדורון סירבה לייצוג משפטי ולא חתמה על כל תנאי שחרור.

ביום שלישי השבוע נפתח משפטה של דורון בבית המשפט השלום בירושלים, כשהיא מואשמת בתקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות. התביעה ביקשה לגזור עליה עונש מאסר בפועל.

״מבחינתי, זו היתה תגובה לכך שראיתי חברה שלי במצב מצוקה״, מספרת דורון על האירועים באותו היום במרץ 2018. ״זאת לא היתה המטרה בפעולה שלי, אבל ברור שהיא חושפת את האפרטהייד. זו טקטיקה של שנים של השלטונות, לעשות את ההפרד ומשול, אנחנו (פעילים ישראלים א.ז) לא נענשים באותו האופן שבו הפלסטינים נענשים על אותן פעולות״, אומרת דורון על היחס כלפי הפעילים, שמנסים לבנות קשרים ארוכי טווח עם פלסטינים ולהיאבק ביחד. ״זה נעשה במכוון ויוצר דיסטנס, השמירה על מעמדות פריווילגיים גם במסגרת הזאת״.

לדבריה, הבחירה שלה לנהל משפט פוליטי היא ״לא ניסיון לשבור את המבנה הקיים, אני לא חושבת שאני יכולה לשבור את זה, אבל כל אקט באקלים שאנחנו חיים בו מדגיש את הפער הזה בינינו לבין הפלסטינים״.

נרימאן תמימי (מימין) ויפעת דורון ביום שחרורה מהכלא של הראשונה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

נרימאן תמימי (מימין) ויפעת דורון ביום שחרורה מהכלא של הראשונה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

בדיונים קודמים בתיק דורון ביקשה פעם אחר פעם לייצג את עצמה. אך באותם דיונים נקבע כי תמונה לה הגנה מטעם הסנגוריה הציבורית, בניגוד לרצונה. במהלך הדיון השבוע השופט איתן כהן חזר והדגיש שהוא ממליץ לדורון לקחת ייצוג משפטי. ״לחקור זו מיומנות, את עומדת מול פרקליטה מיומנת״, הוא אמר לה אך לבסוף אישר לשחרר מייצוג את נציגת הסנגוריה שמונתה לה ולאפשר לדורון לייצג את עצמה. ״אני ליברל, מלבד את העונש שאני נאלץ לקבוע אני לא כופה על הנאשמים דבר״, הוסיף השופט.

״כל מערכת משפטית היא פוליטית, אבל הפוליטזציה של המערכת הזו היא גלויה והיא אחד הכלים הכי דכאניים בשעבוד של הפלסטינים״, סיפרה דורון ל״שיחה מקומית״ לאחר הדיון.  בהתיחס להחלטה לייצג את עצמה, היא אמרה כי ״כשהמעצר הוא בקונטקסט פוליטי, אין לי עניין להיכנס לכל מיני ויכוחים משפטיים כאלה ואחרים. אם אני הולכת לייצג את עצמי מבחינה פוליטית – בפוליטיקה אני מבינה״.

דורון מבקשת למקד את תשומת הלב במשפט על ההבדל בין המערכת הצבאית בה נשפטים פלסטינים לבין זו שבה נשפטים ישראלים. ״אני אנסה להדגיש את ההבדל בין יהודים לפלסטינים, בשתי מערכות המשפט המקבילות״. מבחינתה, המשפט הוא חלק מהאקטיביזם שלה, ״כל דבר שאנו עושים בחלל הזה הוא פעילות, זה אקט פוליטי״, היא מדגישה.

המקרה של דורון לא זכה לתשומת לב ציבורית רבה. אם מכיוון שלא תועדה בזמן אמת או מכיוון שגם במערכת היו מי שהעדיפו להצניע את הסיפור ולשחרר את דורון ללא תנאים מגבילים לאחר התקרית.

לפי כתב האישום דורון תקפה את התובע הצבאי, סא"ל עאסם חאמד, שניהל את צוות התביעה במשפטן של עהד ונרימאן תמימי. בכתב האישום נרשם: ״עם סיום הדיון בעניינה של נרימאן תמימי, בעת שהשופטת עשתה דרכה לצאת וכשבאולם נוכחים תובעים, סנגורית, אנשי שב״ס ונוספים, נעמדה הנאשמת בסמוך לתובע הצבאי וסטרה לו בעוצמה על ראשו כשהיא צועקת 'מי אתם שתשפטו אותה'"?

נרימאן תמימי מובאת לבית המשפט לאחד הדיונים בתיקה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

נרימאן תמימי מובאת לבית המשפט לאחד הדיונים בתיקה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

בסעיף נוסף נכתב בין היתר כי ״עילי נוימן, תובע צבאי נוסף שעמד בסמוך, ניסה לסייע לתובע הצבאי אך הנאשמת הניפה את ידה לעברו במטרה לתוקפו עד שהורחקה על ידי אנשי שב"ס״.

על כל פרטי האישום, המגוללים את מה שקרה באותו יום בחודש במרץ 2018 בבית המשפט הצבאי בעופר, בחרה דורון לא להגיב בשלב זה. על כך אמר לה השופט: ״שתיקה בשלב האישום תחזק את הראיות נגדך״.

דורון מספרת שלא תתנגד לבקשת התביעה להטיל עליה עונש מאסר בפועל. ״אני לא חושבת שיש בן אדם שרוצה ללכת לכלא. אני לא מפחדת, ולא אתנגד למאסר״, היא מצהירה. "יש אנשים שמקבלים את הכניסה לכלא בשלווה, כמו רבים מהחברים הפלסטינים שלי, שחיים את מציאות הכלא, באופן אישי, או על ידי הקרובים להם, ברמה היומיומית, ולכן נאלצים לשלב את זה ביום יום שלהם בצורה אורגנית״. רק בכפר נאבי סאלח, בו היתה פעילה דורון, עשרות קטינים ובגירים נכלאו לתקופות מאסר שונות על חלקם בהפגנות השבועיות שהתקיימו בעשור האחרון. ״למי שתופס את המציאות בצורה הזו – כלא הוא לא ממש איום״, אומרת דורון.

לדיון שהתקיים השבוע, הגיעו מספר פעילות לתמוך וללוות את דורון. לשאלתנו האם היא הייתה רוצה לראות עוד פעילות פוליטיות הבוחרות לייצג את עצמן ולנהל דיון פוליטי ולא משפטי בדיונים השונים בתי המשפט, היא עונה כי ״אני עושה את הדברים בדרך שאני מוצאת לנכון״.

דורון בילתה בשנים האחרונות כמעט מידי שבוע בכפר נאבי סאלח בהפגנות, בהלוויות ובמשפטים של בני משפחת תמימי. ״בסופו של דבר, העניין הוא לעמוד לצד החברים והחברות שלי באופן בסיסי. אני חושבת על דברים בצורה אורגנית, מתוך משמעות שצמחה בשבילי, העולם שלי משולב בעולם של האנשים שחוותי איתם דברים מאוד עוצמתיים״.

הדיון לשלב ההוכחות במשפט נקבע לעשירי בספטמבר 2019, בשעה תשע וחצי בבוקר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf