newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת מחזירה את המחרימים הביתה

בבחירות האחרונות הציבור הערבי העניש את מנהיגיו על פירוק הרשימה המשותפת, מה שעלה למפלגות הערביות בשלושה מנדטים שלמים. כעת רבים מהמחרימים מוכנים לתת למשותפת סיכוי נוסף, בתנאי שמנהיגיה יוכיחו שהם ראויים לאמון

מאת:

הציבור הערבי נמצא בהפוגה פוליטית בימים חמים אלו לטובת העיסוק בחג הגדול שלנו, חג הקורבן. רוב הפעילים הלהוטים בטוויטר ובפייסבוק ברחו לחופשה אי שם באירופה או תקועים במעברים למצרים וירדן, ולא ממש רוצים לדבר על המשותפת כרגע.

בכל מקרה, נדמה שהלחץ ההמוני שהופעל על כל המפלגות הערביות, ובמיוחד על בל"ד, כדי שישובו להתאחד לקראת הבחירות הקרובות, נשא פירות: הרשימה הוקמה – והתפקיד של העם הפלסטיני הווירטואלי הסתיים.

לצד אלה, אותם פעילי "המוקטעה" (החרמת הבחירות מטעמים אידיאולוגיים) הקלאסיים ממשיכים בשלהם, ומסבירים לנו שוב שכל המדינה הציונית בנויה על אפליה וגזענות, והיא פרויקט קולוניאליסטי שאסור לייפות אותו או לשתף איתו פעולה.

"אם יהיה כישלון חרוץ עוד פעם, לא רוצה את זה על מצפוני". מצביעה פלסטינית בקלפי בלוד (יוסי זליגר / פלאש 90)

המשותפת איכזבה, אבל סמוטריץ' מגעיל יותר

נכנסתי לעמוד הרשמי של תנועת החרם וגיליתי שהוא הוקפא ב-17 באפריל, מיד אחרי הבחירות הקודמות. הפוסט האחרון שפורסם בו הוא מאמר ארוך, שמודה לכל הפעילים של התנועה.

"מבחינתנו, עם תום הבחירות תמה המלאכה. אנחנו מכבדים את המפלגות שנבחרו לכנסת, הם לא האויבים שלנו וזו דרכם. נמשיך להיאבק מבחוץ".

קשה לדעת אם תנועת החרם יצאה גם היא לחופשה, או שהם לא מעודכנים שיש בחירות נוספות באופק, שאותן לא לקחו בחשבון. כמה קולות מתוך התנועה פירסמו שהם עדיין מאמינים כי רק החרמת הבחירות תביא לתוצאות, ושהם ממשיכים להחרים את הבחירות – עם המשותפת או בלעדיה.

אך עושה רושם כי תנועת החרם האידיאולוגית נחלשה אחרי קמפיין ההחרמה הגדול באפריל. אם היא תקום לתחייה, יהיה לה הרבה יותר קשה לתקוף את המפלגות הערביות עכשיו, עם המגן הפסיכולוגי שיצרה המשותפת המתחדשת.

שיעור ההצבעה בקרב הפלסטינים היה 63% ב-2015, ובאפריל 2019 ירד ל-49% בלבד. כיצד צפויים להתנהג אותם 14% ש"נשרו" בין שתי מערכות הבחירות הפעם?

"המשותפת חזרה, אבל בקושי רב. תנו לנו להמשיך את הקיץ הזה ונדבר בספטמבר", אמר לי ח'אלד, אחד הפעילים בזירה הווירטואלית, כשניסיתי לדלות ממנו קצת תחושות על הבחירות הבאות. באפריל הוא כתב המון ברשתות החברתיות והצהיר שלא יילך לקלפי.

"חאלס, די עם המשותפת הזו. אני אצביע להם, למרות שלא בא לי", אומר ח'אלד. "פעם שעברה לא הצבעתי בכוונה ובלב שקט, כי הגיע להם להיענש. באמת הייתי משוכנע שכולם שם מחפשים כיסאות ומשכורות, שכנעתי אנשים להחרים, כי נמאס גם מההנהגה וגם מהמדינה. הממשלה עושה מה שבא לה, הריסות, חוק לאום, הסתה ועוד, והם רצו בשתי רשימות. זה היה לי יותר מדי מגעיל, למרות שזה אותו דיון לפני כל בחירות".

הפעם ח'אלד החליט כן להצביע, אבל בתנאי שיירדו לו מהגב ויתחילו לעבוד כמו פוליטיקאים. "אני לא משוכנע שהרשימה המשותפת תביא יותר מעשרה מנדטים, אבל אם יהיה כישלון חרוץ עוד פעם, אני לא רוצה את זה על מצפוני. אם הקול שלי יעזור, אלך לקלפי בלית ברירה. לכי תדעי מה יעשו הפעם סמוטריץ' ושקד הפשיסטים האלו".

ח'אלד מייצג את קול המצפון של הרבה אזרחים ערבים. אלה מבינים שסיכויי ההשפעה של הרשימה המשותפת קלושים, מבינים את מאזן הכוחות ואת הלך הרוח הצפוי בכנסת ובמדינה – אך מצד שני רוצים בכל זאת איחוד בין כל המוחלשים, גם אם עצם הקמת המשותפת משפרת רק את מצב הרוח של האזרח הערבי ולא את מצב התשתיות בכפר שלו. "אם המחיר הוא להתייצב בקלפי, אנחנו נלך ונראה מה יהיה", סיכם ח'אלד.

הכנסת היא רק עוד זירה

את הפעילה הפוליטית נידאא חג' יחיא תפסתי רגע לפני שנסעה  לחו"ל בדרך להופעה של פעם בחיים, של קאזם אל סאהר, "קיסר הזמר הערבי", זמר עיראקי מפורסם שגם אני מעריצה מימי ההתבגרות שלי. קאזם שר בעיקר שירי אהבה, והעלה את סטנדרט הרומנטיקה בקרב צעירות ערביות בכל הנוגע למערכות יחסים.

באפריל האחרון, נידאא, רודפת האהבה מעבר לגבולות, פרסמה פוסטים נוקבים ולהוטים נגד ההצבעה וקראה לכולם להחרים את הבחירות. היא הייתה פעילה בבל"ד מזמן, והתנתקה מהמפלגה לפני כמה שנים.

"הצלחת לבלבל אותי", אני אומרת לה בשיחה. "הודעת שאת חוזרת להתפקד לבל"ד, אחרי כל מה שסיפרת לי על מה שקורה בפנים. מה קרה?"

"כן", היא משיבה. "ראיתי איך מתנהל המשא ומתן על הרכבת המשותפת, ואיך ועדת ההסכמה רודפת את בל"ד. אני לא אוהבת את ההשתלטות של חד"ש על הפוליטיקה ברחוב הערבי. עם התנועה האיסלאמית אין לי עסקים, ואני מטייבה ויודעת מה אומרים פה על אחמד טיבי. כאות הזדהות עם בל"ד, שאני עדיין מאוכזבת ממנה, החלטתי לתמוך במפלגה ולהשמיע את הקול שלה למרות הכל".

היית עם המחרימים וחזרת בך, למה?

"כי החלטתי בכל זאת לתת צ'אנס. רוב השמות ברשימה חדשים ואני מכבדת את רובם, יש בי משהו עמוק שמאמין שאולי למדו הפעם לקח".

אני זוכרת היטב שאמרת לי "הם לא רואים אותך ממטר. את כותבת, לוחצת, עוקבת והם רואים כיסא ותלוש משכורת". זה לא בדיוק השתנה.

"נכון. אין לי בעיה שיקבלו כסף על עבודתם, כמה שיותר, אבל הפעם הם יודעים שאנחנו בתמונה, הצעירים הדעתנים שנתנו להם עוד צ'אנס למרות כל תחושות האכזבה. לא בוחרים בהם וזהו, צריך להמשיך לעקוב".

נידאא סיפרה שגם כל המשפחה שלה מתכוונים להצביע הפעם. "אבא שלי אמר 'נצביע הפעם כדי להישאר על האדמה שלנו, לא פחות מזה'. זו מערכה על הקיום, והכנסת היא עוד זירה".

השיחה שלי עם נידאא נמשכה לתוך הלילה עד ששיתפתי אותה במחשבותיי להקים גוף עצמאי המלווה מקצועית את הרשימה המשותפת, כמו מוניטור שעוקב, מכוון, מייעץ ומקדם את העבודה הפרלמנטרית הפלסטינית ועוזר לבנות תוכניות אסטרטגיות לעבודה בתחומים שונים. נידאא התחברה לרעיון. "מה שצריך אני אעשה. חברי הכנסת הם כלי כדי לקדם את העם שלנו מכל הבחינות, זה כלי עבודה ולא יעד בפני עצמו".

מומחים ופוליטיקאים מסכימים: תידרש הרבה עבודה להחזיר את האמון. אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בהכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות חד"ש)

תידרש הרבה עבודה להחזיר את האמון. אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בהכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות חד"ש)

נסעתי צפונה לכפר כנא כדי לפגוש את פעילת התנועה האסלאמית חדיג'ה, המזוהה דווקא עם הפלג הצפוני של התנועה שהוצא מחוץ לחוק.

"ב-2015 הצבעתי למשותפת", היא אומרת, "אך עם הפירוק שלה בבחירות האחרונות לא הלכתי להצביע וגם לא הבנות שלי. הרבה אחים ופעילים בתנועה לא אכפת להם מהכנסת, וממש לא מכבדים חלק מחברי הכנסת הערבים. אבל היהודים לא רוצים להרגיע את העניינים, רוצים מלחמה בכל מחיר, נגד אל אקצא, עם המתנחלים שכל הזמן תוקפים, מפגינים ומתריסים. הם לא יירגעו עד שיהיה תוהו ובוהו, ואז יישפך דם וישראל תיכנס למתחם ותכבוש אותו".

את זה כולנו מבינים, איך זה קשור למשותפת?

"זה לכאורה לא קשור, אבל עם כל מה שהסעודים עושים והמנהיגים בעולם הערבי שכולם נכנעו לישראל ומדכאים את העמים שלהם, כולם מכרו את הפלסטינים בגרושים. נשאר לנו רק את עצמנו. ההנהגה המקומית של הפלסטינים, זה מה שיש כרגע.

"בפעם שעברה, למרות הכל לא הצליחו לתת לנו את הדבר הקטן הזה ולרוץ יחד. לא התחרטתי שלא הצבעתי. הפעם הם עברו את המבחן הראשון, והצליחו בקושי. אולי המסר עבר, והם הבינו סוף סוף שאין לנו הרבה ברירות, אנחנו צריכים להתאחד – אחרת כולנו נפסיד. תאמיני לי, אם כל ההנהגה החלשה שלנו תתאחד וכולם יגידו לנו להחרים את הבחירות, גם הייתי מסכימה. אבל אם חצי מצביעים וחצי לא מצביעים, אני הפעם עם המצביעים".

תשובה להפרד ומשול הישראלי

בנצרת דיברתי עם טארק שחאדה, מומחה בנושא תיירות ופעיל פוליטי חברתי. הוא החרים את הבחירות הקודמות, אחרי שדיבר עם חברי כנסת ישירות ושפך את התסכול שלו בפניהם.

"לא קיבלתי תשובה משכנעת מאף אחד למה לא שמרו על הפרויקט הזה שנקרא משותפת", הוא מספר. "התשובה 'אתה לא רואה את מה שאנחנו רואים מבפנים' עיצבנה אותי. והחלטתי שלא מגיע להם, הם נכנעו ללחץ במפלגות שלהם ולאגו. לא נקטו עמדה של מנהיגים אחראיים. לכן לא הצבעתי".

הפעם טארק, כמו אחרים, מוכן לתת עוד הזדמנות למי שהחליטו לנסות שוב לרוץ ביחד. טענה אחרת שלו מעניינת במיוחד:

"ראיתי מקרוב איך ממשלת ישראל וזרועותיה שבוחשות בתוכנו פעלו במכוון לפגוע באחדות שלנו. הבעיה היא לא עם ביבי, הבעיה היא עם ראשי ערים ואנשי ציבור ומלומדים שלנו שבוחשים כדי להרוס כל מיזם או פרויקט המאחד לאומית את החברה הערבית", הוא אומר בתסכול. "ראיתי במו עיני איך הממשלה רוצה לתת לנו לחם לאכול ומיטה לישון בה, אך בלי לשון לדבר, בלי חזון או חלום לעתיד, כי ברור שלא נהיה חלק משום ממשלה או שמאל מרכז.

"בשנות ה-90 צעקנו שלום ושוויון. הימין יצר מציאות שאין שלום ואין שוויון דה פקטו, אז מה אנחנו רוצים כעת? מה הפרויקט שלנו כמיעוט לאומי? השתיקו אותנו בכמה תוכניות ממשלתיות כמו 922, וראינו שבסוף אנחנו מקבלים פירורים, אז הציבור חושב שהממשלה באמת תתמוך בנו אם נסתום את הפה".

כמוני וכמו נידאא, טארק רוצה ומאמין בעבודה מקצועית שתלווה את הפרויקט הזה שנקרא "המשותפת". הוא מאמין שאם נמשיך לבקר אותם, להזין אותם בידע ותוכניות מהשטח, ואם נצליח לייצר שיח מעל המפלגות ומנגנון הפיקוח המיושן שלהם, לאט לאט נשחרר את המשותפת מארבעת המפלגות שבתוכה ונוכל להתקדם למקום משפיע יותר ומעיז יותר בפוליטיקה של ימינו.

ללא ספק המסע הזה בין כמה אזרחים דעתניים ובעלי עמדה מחושבת, עמוקה ומנומקת, הביא לי קצת תקווה בעתיד שלנו כאן; ואולי בזכותם יותר מ-900 אלף בעלי זכות הצבעה יהיו גם בעלי זכות השפעה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf