newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההסתה הפסידה בבחירות המקומיות בתל אביב-יפו

גם אם כל מצביעי הראל היו מצביעים לזמיר, והם לא, הוא כנראה לא היה מנצח. חולדאי נותר הביצור האחרון מפני חוקי רגב. מספר חברי המועצה הערבים הוכפל והימין הקיצוני הצטמק. הערות בעקבות הבחירות בתל אביב-יפו

מאת:

1. הראל ניצח לחולדאי את הבחירות

ברשתות החברתיות, תומכיו של אסף זמיר מאשימים את ההתעקשות של אסף הראל לרוץ בהפסד מול חולדאי. גם עמית סגל, אבי התיאוריה של "המירוץ הוא צמוד", חזר על כך אתמול באולפן של חברת החדשות. לפי ההנחה הזו, אם הראל היה פורש מהמירוץ, כל תומכיו היו מצביעים אוטומטית לזמיר ועוזרים לו להביס את חולדאי.

אבל ההנחה לא ממש קשורה למציאות בתל אביב. התמיכה בזמיר באה ממקומות אחרים מאלו שמהם הגיעה התמיכה בדב חנין לפני עשור או בניצן הורוביץ לפני חמש שנים. זמיר היה הסגן של חולדאי במשך עשור, ולא זכור בקרבות מיוחדים נגד הבוס שלו. הוא לא בדיוק מועמד של שינוי, למרות המפנה שעשה בשבועות של לפני הבחירות, אז הביע תמיכה במאבק של תושבי גבעת עמל לפיצוי הוגן, ובשכונות אחרות בהן תושבים עומדים בפני סכנת פינוי. חנין בוודאי סימל את את השינוי הזה, ובמידה מסוימת גם הורוביץ.

ייתכן שגם גילו הצעיר של זמיר שיחק לרעתו. התחושה היתה שבחירה בזמיר תקבע את גורל תל אביב לעשרים השנים הבאות. ולמי שרוצה שינוי בתל אביב, לא בדיוק בא להצביע בעד מי שבא בעצמו מתוך הממסד העירוני. אם שינוי, אז שינוי. לא עוד מאותו דבר.

אסף זמיר, רון חולדאי, אסף הראל (צילומים: פלאש 90, אקטיבסטילס)

אסף זמיר, רון חולדאי, אסף הראל (צילומים: פלאש 90, אקטיבסטילס)

בזמן כתיבת שורות אלו אין עוד נתונים מדויקים לסיכום הבחירות. האתר של משרד הפנים קרס, ולכן אין עוד תמונה מלאה. אבל נראה שרבים מאלה שהצביעו בעד אסף הראל לראשות העיר התכוונו להצביע לחולדאי בסיבוב שני, אם היה נערך כזה. נראה כי לא מעטים ממצביעי "אנחנו העיר" או "יאפא" שמו רון חולדאי כבר בסיבוב הראשון. כעת צריך לקוות שבחמש השנים הבאות תיבנה מראש ולטווח ארוך אלרנטיבה לחולדאי ודומיו, שתריץ מועמד או מועמדת עם אג'נדה מגובשת וסיכויים גבוהים לזכות בבחירות.

וחוץ מזה, חולדאי ניצח בהפרש של יותר מ-10 אחוז. גם אם כל מצביעי הראל היו שמים זמיר בקלפי, והם לא, זמיר לא היה מנצח.

2. מי ישמור על מדינת תל אביב

בעשרים השנים האחרונות, במכוון או שלא במכוון, חולדאי סימן את עצמו כמי שמגן על "מדינת תל אביב". מהיחס לפליטים שעמד לפעמים בניגוד מוחלט לעמדת הממשלה, דרך פתיחת מרכולים בשבת ועד ההתחייבות האחרונה שלו לממן מופעי תרבות שמירי רגב תסרב לממן על פי חוק ה"נאמנות בתרבות" שלה.

באסף הראל אי אפשר היה לחשוד שהוא ישתף פעולה עם מירי רגב. אסף זמיר אמנם תויג כאיש "שמאל", אבל ברור שאנשי ימין ייחלו לנצחונו. עמית סגל לא הסתיר את האהדה שלו אליו. הצל כתב בחשבון הפייסבוק שלו שהצבעה לזמיר היא הסיכוי להעיף את חולדאי. אורן חזן הצטלם בגאווה עם פתק של אסף זמיר בקלפי. אפשר להבין למה. כיוון שחלק ניכר מאוד מהיצירה התרבותית בישראל מרוכז בתל אביב, חוק "הנאמנות בתרבות" יאבד הרבה ממשמעותו אם עיריית תל אביב תשלים את המימון למופעים שרגב תחליט שהם אינם פטריוטים מספיק. גם המשך המלחמה לגירוש הפליטים יותר קשה תחת חולדאי.

ייתכן מאוד שזמיר היה ממשיך את המדיניות הלעומתית של חולדאי מול ממשלת הימין, אבל עד עכשיו לא היו לו התבטאויות נחרצות בכיוון הזה. לכן סביר להניח שבוחרים שחשוב להם לשמור על העצמאות של "מדינת תל אביב" – והם לא מעטים – העדיפו את חולדאי או את הראל. עוד נקודת חולשה לזמיר.

3. הכפלת מספר חברי המועצה הערבים

יפו הולידה מתוכה את תל אביב, אבל אחרי 1948 היוצרות התהפכו ותל אביב סיפחה אליה את יפו. בעבר כבר היו נציגים ערבים במועצת העיר תל אביב-יפו, אבל הפעם מספרם הוכפל. אמיר בדראן (אנחנו העיר) ועבד אבו שחאדה (יאפא) יהיו חברי מועצה.

בעוד רשימת יאפא הכריזה שתיכנס לקואליציה, אנחנו העיר הכריזה שתלך לאופוזיציה אלא אם תקבל את ראשות הוועדה לתכנון ובנייה. זה עשוי להעמיד בבעיה את אמיר בדראן, שהיה חבר בקואליציה האחרונה של חולדאי וסביר שרוצה לחזור אליה. חולדאי הכריז הבוקר שכולם מזומנים לקואליציה שלו והזכיר שבקואליציה הקודמת השתתפו 30 מבין 31 חברי מועצת העיר. השאלה האם יהיה מוכן לתת תפקידים משמעותיים לאנחנו העיר ולבדראן ולעבד אבו שחאדה וליאפא.

הישג לרשימת יאפא. עבד אבו שחאדה, ראש הרשימה, ביום הבחירות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הישג לרשימת יאפא. עבד אבו שחאדה, ראש הרשימה, ביום הבחירות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עצם ההצלחה של יאפא להיכנס למועצת העיר היא מרשימה. בפעם הקודמת רשימת דומה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. ברשימת יאפא מדווחים כי קיבלו קרוב ל-6000 קולות. אם זה המצב, זהו הישג יפה מאוד, כמעט פי שתיים ממה שקיבלה הרשימה היפואית בחירות הקודמות. נראה שהיא הצליחה לגייס רבים מאוד מהתושבים הפלסטינים של יפו, אבל ייתכן שנהנתה גם מקולות "היפואים החדשים", היהודים שעברו לעיר בשנים האחרונות. ברשימה עצמה היו לא מעט נציגים יהודים.

4. האקטיביסטיות נוהרות למועצה

בניגוד לנציגים שנבחרים למועצת העיר אחרי שהגיעו מעולם התקשורת או מעולם העסקים, בתל אביב, כמו במקומות אחרים בארץ, נכנסו הפעם למועצה נשים אקטיביסטית שפעלו בשטח במשך שנים. חן אריאלי, מקום 2 ברשימת "רוב העיר" של זמיר, מכהנת כיו"ר אגודת הלהט"ב והובילה את המחאה בקיץ האחרון. שולה קשת, מנכ"לית תנועת "אחותי", היא יו"ר ועד שכונת נווה שאנן ופעילה ותיקה בדרום תל אביב. ההפגנה הגדולה של "הדרום נגד הגירוש" רשומה במידה רבה על שמה. בין מוריה שלומות ומכי חכם נאמן (אנחנו העיר) יש הסכם רוטציה על המקום הרביעי ברשימה. שלומות היא מנכ"לית הוועד נגד עינויים, לשעבר מנכ"לית שלום עכשיו ומרכז ייעוץ לאישה. חכם נאמן היא פעילה פמיניסטית וחברתית, המייסדת והמנכ"לית הראשונה (2015-2007) של עמותת רוח נשית. עליהן עדיין עשויה להצטרף גם עו"ד גבי לסקי ממרצ.

אפשר לקוות שכניסתן למועצה תכניס רוח אקטיבסטית ותוכל להשפיע, כל אחת בתחומה, על מדיניות העירייה.

5. המסיתים בחוץ

רשימת הליכוד בראשות ארנון גלעדי שמה את הקלפים שלה, וגם הרבה כסף, על קמפיין הסתה נגד הערבים ביפו ונגד "מסתננים" תחת הכותרת "אנחנו או הם". אבל למרות הקמפיין האגרסיבי הזה, הליכוד איבד מושב אחד במועצה וירד משני נציגים לאחד. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון לאחר תום ספירת הקולות, גם סוזי כהן-צמח, שהיתה אחד הקולות הבולטים למען גירוש הפליטים מתל אביב ועומדת בראש סיעת "דרום העיר", לא הצליחה להיכנס למועצה. מדובר בהפסד מוחץ למי שרכבו (והובילו לא פעם) על גלי ההסתה הגזענית נגד מבקשי המקלט והתושבים הערבים. לפחות בהיבט הזה, בעוד ברמה הפוליטית הארצית ההסתה נגד מבקשי מקלט, פלסטינים וסתם שמאלנים ו"נתמכי הקרן החדשה" הפכה לשגרה, בתל אביב-יפו ציבור המצביעים לא הלך אחרי מועמדים כאלה.

6. השמאל התחזק או נחלש?

מרצ ספגה ירידה משמעותית. מששה מנדטים היא ירדה לשלושה או ארבעה מנדטים (הספירה עוד לא הסתיימה). "אנחנו העיר" השיגה ארבעה מנדטים. לכאורה זה הישג יפה לרשימה שרצה לכאורה בפעם הראשונה, מה עוד שהיא יצאה לדרך עם תחזיות שניבאו לה שני מנדטים. אבל אם מסתכלים על מה שהשיגה רשימת "עיר לכולנו" בבחירות לפני עשור ובבחירות לפני חמש שנים – ששה וחמישה מנדטים בהתאמה – התמונה פחות ורודה. הפטנט שעומד מאחורי הרכבת "אנחנו העיר" דומה למדי לניסיון של "עיר לכולנו" לחבר קואליציה של אנשי חד"ש, פעילי שכונות ופעילים מקומיים. הפעם אמנם אהרון מדואל, שעמד בראש סיעת "עיר לכולנו", רץ לבד ולא הצליח להיכנס למועצה. אבל בסך הכל, יחד עם הצטמצמותה של מרצ, אפשר לדבר על ירידה בכוחו של השמאל היותר רדיקלי בעיר, גם אם מביאים בחשבון את ההישג המרשים של יאפא.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

המצב ברפיח מידרדר, ותושבים בורחים למרכז החרב של עזה

האיומים בפלישה, המתקפות המתגברות והתנאים הקשים באוהלים, דוחקים פלסטינים רבים לעזוב את "המקום הבטוח" האחרון ברצועת עזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf