את ההגנה על נשים צריך לדרוש מהשלטונות, לא מהחרדים
בברוקלין החרדים לא דורשים מנשים לעבור לצד השני של הרחוב, פשוט משום שהם יודעים שהשלטונות לא יסכימו. בישראל זה קורה, כי יש מי שמאפשר להם את המיזוגניה הזו. איתם צריך לבוא בחשבון
הנה שאלה קצת מובנת מאליה: למה אף פעם לא שמענו על חרדים שמחזיקים מטוסי יונייטד איירליינס כבני ערובה עד שנשים תסכמנה לפנות להם את מקומן? למה לא שמענו אף פעם על רחובות באפר איסט סייד שמונהגת בהם הפרדה מגדרית במדרכות ומעבר בהם ברכב בשבת הוא סכנת חיים?
התשובה פשוטה: כי אין שום טעם לבוא בטענות לחרדים. אלוקים אמר להם שאלה החוקים, והם יעשו כל שביכולתם כדי לאכוף אותם. את הטענות יש להפנות לכל המאפשרים, בהסכמה או בקריצה, אל כל בעלי הכוח שמגלים סבלנות לדרישות של החרדים. החרדים בישראל מרגישים מחויבים להרחיב את האלימות המיזוגנית שנקראת "צניעות" לכל מקום שהם יכולים.
שלט הפרדה ברחוב בבית שמש. בברוקלין זה לא היה קורה (צילום: יעקב לדרמן/פלאש90)
החרדים במאה שערים ובחרדים בברוקלין נשמעים לאותם הרבנים בדיוק. לכן כשנשים מוטרדות באוטובוסים בירושלים, הכתובת למחאה צריכה להיות חברת אגד. כשבבית שמש מצפצפים על בג"ץ וממשיכים לתלות שלטים להפרדת הרחובות, זאת העירייה שצריכה לחטוף. כשנשים מוטרדות וסופגות יריקות ברחוב, זו המשטרה שצריכה לענות לנו למה אין מעצרים. וכשפעם אחר פעם נשים ונערות מתבקשות להתקבץ מאחור במופעי תרבות, בטקסים צבאיים וברחבת הכותל, הזעם שלנו צריך להיות שמור להפקה, לצבא ולממשלה שמאפשרות את המצב הזה.
אז כן, אני מאוד שמחה שעיריית תל אביב לא נותנת מקום בכיכר רבין לאירוע בהפרדה מגדרית. בסופו של דבר, החרדים אולי פועלים לפי חוקים מטורללים ומיזוגניים, אבל הם גם שחקנים רציונליים שממקסמים את התועלת שלהם, כפי שהם מבינים אותה. אין שום סיבה שחילונים בישראל לא יתחילו לעשות בדיוק את אותו הדבר, להדוף את ההתפשטות של חוקי הצניעות בחזרה לתוך הקהילות החרדיות, ולהבהיר להם שככל שהם ינסו לכפות אותם במרחבים לא חרדיים, ככה הם יגלו שגם חילונים יכולים להפעיל לחץ על השלטונות כדי להגן על המרחבים שלהם.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
