newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשנאשם בפלילים ימנה שר משפטים, עדיין נקרא לזה דמוקרטיה?

על אף הצל הכבד המוטל על אופיו הדמוקרטי של השלטון בישראל, כמה מרכיביו המרכזיים עדיין מתקיימים. אלה יועמדו בפני סכנה ממשית כאשר החקיקה הפרסונלית למען נתניהו תקודם, וראש ממשלה תחת חקירה ימנה את אלה המופקדים על חקירתו

מאת:

המשטר הדמוקרטי, כך שבים ומדגישים חוקרי מדע המדינה, מרצים למשפט חוקתי ופילוסופים פוליטיים, איננו אך ורק שלטון הרוב. קול המון אינו קול שדי, כך קובעת תורת מדע המדינה המודרנית. נכון, הרוב מכריע מה תהיה זהות מנהיגי המדינה. אך הוא אינו רשאי להתעמר במיעוט או לשלול זכויות יסוד מהפרט. הדוגמה התיאורטית המפורסמת והשחוקה היא האיסור שחל על הרוב לכלוא את בני המיעוט הג'ינג'י אך ורק בשל צבע שיערם הכתום.

המשטר הדמוקרטי הוא שילוב בין שלטון הרוב לבין הגנה משוריינת על זכויות האדם והאזרח, וכן על זכויות המיעוט. זכויות שאותן הרוב אינו רשאי להפקיע בשום מצב. המשטר הדמוקרטי מושתת על שוויון אזרחי מוחלט לפני החוק, זכויות יסוד משוריינות, הפרדת רשויות, עצמאות מערכת המשפט, יכולתה של מערכת המשפט להגן על זכויות הפרט והמיעוט מפני שרירות לבו של הרוב, בחירות חופשיות, הוגנות וחשאיות בהן לכל אזרח מעל גיל 18 ישנו קול אחד ששווה לקולות כל האזרחים האחרים וכן מערכת בלמים ואיזונים בין 3 הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת.

פלסטינים "ברי מזל" שזכו להיתר להיכנס למזרח ירושלים ולהתפלל ביום שישי האחרון של רמדאן, נתונים לחסדיהם של החיילים במחסום קלנדיה (אחמד אל באז/ אקטיבסטילס)

דיקטטורה צבאית ישראלית שמונעת מהפלסטינים זכויות אדם ואזרח. פלסטינים במחסום קלנדיה (אחמד אל באז/ אקטיבסטילס)

דמוקרטיה בערבון מוגבל

אין מחלוקת שהמשטר הצבאי שמחילה מדינת ישראל בגדה המערבית איננו משטר דמוקרטי. נהפוך הוא: מדובר בדיקטטורה צבאית מובהקת ונוקשה שטומנת בחובה שלילה שיטתית ורשמית של זכויות אדם ואזרח ממיליוני פלסטינים. דיקטטורה צבאית ישראלית שמונעת מהפלסטינים זכויות אדם ואזרח וכן מימוש הזכות להגדרה עצמית, זכויות השמורות לאזרחים היהודים שישראל מיקמה בגדה המערבית. במובן זה, כמה כואב לכתוב זאת, מדובר באפרטהייד.

גם בתחום מדינת ישראל הריבונית ישנן לקויות עמוקות במבנה הדמוקרטי שמבטאות בעיקר אפליה עמוקה ומבישה כלפי האזרחים הערבים, בין היתר חוק יסוד אתנוקרטי שמטרתו הדרת האזרחים הערבים וגם השפלתם (חוק הלאום), פרקטיקות מפלות וממוסדות (למשל: בתחום התכנון והבנייה) והדרה שיטתית מכל אפשרות ממשית להשתלב ברשות המבצעת של הממשל הישראלי.

ניתן כמובן לדבר על היבטים לקויים נוספים בשיטת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל: מהמונופול האורתודוקסי בתחום הנישואין והגירושין שמוליד אפליית נשים ועד להפליה החוקית של אזרחים להט"בים, פרקטיקות מפלות נגד אזרחים יהודים מהפריפריה הגיאוגרפית ונגד יהודים ממוצא אתיופי, ועוד. אך הנקודה היא שבמדינת ישראל הריבונית שוררים עדיין מאפיינים דמוקרטיים מובהקים. זה לא מעט בהשוואה לדיקטטורות שונות באסיה ובאפריקה וכן בהשוואה לדמוקרטיות ליברליות שהפכו למדינות לאומניות, סמכותניות ואנטי-ליברליות.

במדינת ישראל הריבונית בגבולות הקו הירוק ישנן (עדיין) בחירות חופשיות יחסית לפרלמנט. וישנה עדיין מערכת משפט עצמאית, אף שהיא אחראית לעוולות קשות ואנטי-דמוקרטיות בגדה מחד ותוך שהיא נתונה למתקפה שיטתית וכוזבת בדבר התערבות יתר בתפקוד הרשות המבצעת מאידך.

כמו כן, ישנם שומרי סף שנהנים (עדיין) מעצמאות חוקית, כמו היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, אף שהם נתונים תחת מתקפה אישית מצד ראש הממשלה. וישנן עדיין מערכות איזונים ובלמים כדוגמת עצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים. אף שגם מערכות אלו הולכות ונשחקות בנימוק שקרי של צורך במשילות (נימוק נצחי שמאפיין כל דיקטטורה על פני הגלובוס).

אלא שגם המאפיינים הדמוקרטיים הללו עומדים בפני סכנה עצומה. למעשה, הם מצויים לאורך שנים בפני סכנה עצומה. הן מפני שלא ניתן לקיים לאורך 52 שנים משטר דמוקרטי ביד אחת ומשטר צבאי ביד השנייה, הן מפני שממשלות נתניהו היטו את המטוטלת הישראלית שנעה לאורך 71 שנים בין המגנט הלאומני (הלאומני-היהודי אף שלטעמי הלאומנות היא ההפך מהיהדות) לבין המגנט הדמוקרטי והאזרחי, לכיוון הלאומני המובהק, והן מפני שעיקרון השוויון לפני החוק עומד להיות מופר באופן בלתי הפיך, פרסונלי לחלוטין ובלתי דמוקרטי, למענו של המנהיג הלאומני שכיהן ברצף כראש ממשלת ישראל יותר מכל אחד לפניו: אני מדבר על החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים ששמו הוא בנימין נתניהו.

ראש ממשלה שנאשם בעבירות פליליות מופלגות בחומרתן הוא זה שימנה את שר המשפטים. הוא זה שימנה את השר לביטחון פנים, קרי האיש שאמור לבחור את מפקדה של משטרת ישראל; את שר התקשורת, אף ששניים מתוך שלושת אישומיו של נתניהו ממוקדים בהפרת אמונים ואף בשוחד בתחום התקשורת, תוך ניסיון שיטתי ורחב היקף לכאורה להטות סיקור ובכך לשטוף את דעת הציבור לזכותו

אין בלבי ספק שהרוב הפרלמנטרי הישראלי עומד לחוקק חוק חסינות שימנע מנתניהו לעמוד למשפט. סיכויי הצלחת החקיקה הזו גבוהים. אך גם אם תיכשל הצעת החוק ולא תהפוך לכתם רשמי בתוך ספר החוקים, אין לי ספק שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה גם במקביל למשפטו הפלילי. זהו כמובן משבר חוקתי חסר תקדים. התיקון לחוק יסוד: הממשלה שבוצע בתקופת כהונת שרון כראש ממשלה (תיקון שנועד למלט את שרון מחובת ההתפטרות אם יועמד לדין), לפיו יוכל ראש ממשלה לכהן גם אם יהפוך לנאשם וגם אם יורשע ואף ייגזר דינו (רק לאחר דחיית ערעורו על הרשעתו, כלומר עם הפיכת הרשעתו לחלוטה וסופית, לא יוכל עוד לכהן בתפקידו) – הוא תיקון שיאפשר זאת לנתניהו. ונתניהו מתכוון לנצל זאת עד תום. שרון בישל. ונתניהו ייהנה מהתבשיל.

במקביל לניסיון לחוקק חוק חסינות שימנע את העמדתו לדין במהלך כהונתו כראש ממשלה (וגם אם ייכשל הניסיון, ימשיך נתניהו לכהן כאמור במקביל למשפטו הפלילי), יחוקק הרוב הפרלמנטרי בתקופה הקרובה גם פסקת התגברות על בג"ץ שמשמעותה פשוטה: צמצום ואף ביטול יכולתו של בג"ץ לפסול דברי חוק שפוגעים בצורה בלתי מידתית בזכויות האדם והאזרח וכן בזכויות המיעוט וכן ביטול יכולתו של בג"ץ לפסול חוק פרסונלי שימלט את נתניהו מאימת הדין לאורך שנים. זאת כמובן תוך הפרה בוטה של עיקרון השוויון לפני החוק: כל חשוד ונאשם אחר ייאלץ להתמודד עם משפטו. רק לא נתניהו. נזכיר שעיקרון השוויון לפני החוק הניח תשתית מפוארת (וכואבת) להעמדתם לדין, הרשעתם ואף כליאתם של נשיא המדינה, ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת ובעלי הון רבים.

נתניהו אפוא עומד לשבור את הכלים. לקבור את עיקרון השוויון לפני החוק. לשים לאל את מבחן בוזגלו האלמוני (ואולי מוטב לכתוב מבחן בוזגלו-רבינוביץ' בשל הניחוח הגזעני-עדתי שעולה מהשם מבחן בוזגלו).

שומרי הסף ימונו בידי נאשם צמרת וחבר מלחכי פנכתו. בנימין נתניהו (יונתן זינדל / פלאש 90)

משבר דמוקרטי עמוק

ומעבר לכל אלו, ישנו גם המצב הבלתי נסבל שקיים כעת: ראש ממשלה שנאשם בעבירות פליליות מופלגות בחומרתן (בכפוף לשימוע) הוא זה שימנה את שר המשפטים, ובל נתפלא אם יהיה מדובר בנאמנו יריב לוין שהכריז בעבר מלחמה טוטלית נגד החלקים הליברליים במערכת המשפט; הוא זה שימנה את השר לביטחון פנים, קרי האיש שאמור לבחור את מפקדה של משטרת ישראל. המפקח הכללי שלה; את שר התקשורת, אף ששניים מתוך שלושת אישומיו של נתניהו ממוקדים בהפרת אמונים ואף בשוחד בתחום התקשורת, תוך ניסיון שיטתי ורחב היקף לכאורה להטות סיקור ובכך לשטוף את דעת הציבור לזכותו. הוא גם ימנה את שר החינוך, האיש שמופקד על המערכת שאמורה לחנך לחשיבה דמוקרטית, אזרחית וביקורתית; את שר התרבות, מי שאמור להגן על יצירה חופשית ולא להטיל אימה על היוצרים והיוצרות, ובסופו של דבר לבחור במחיצת שריו גם את פרקליט המדינה החדש במקום עורך הדין ניצן שעומד לסיים את תפקידו בעוד חצי שנה, את מבקר המדינה העתידי, היועץ המשפטי העתידי לממשלה ועוד שומרי סף שאמורים להפגין עצמאות.

אין שום חוק שאוסר על ראש הממשלה לבחור את בעלי התפקידים הללו או להשתתף בבחירתם. ייתכן שניתן לעתור לבג"ץ ולבקש שהשופטים יורו לראש הממשלה להימנע מהשתתפות בקביעת זהותם של חלק משומרי הסף שאינם שרים, אך הסיכוי לקבלת עתירה שכזו אינו ברור. ובוודאי שלא ניתן למנוע מנתניהו לבחור את זהות השרים דלעיל.

אנחנו מצויים אפוא לא רק בעיצומו של משבר ערכי עמוק. אנחנו מצויים בליבו של משבר דמוקרטי עצום. בליבו של משבר חוקתי חסר תקדים: שלטון הרוב נבחר. בכך אין ספק. זכויות המיעוט בסכנה. גם זכויות הפרט. ושומרי הסף? הם ימונו בידי נאשם צמרת וחבר מלחכי פנכתו. האם מדובר אפוא בדמוקרטיה? לא בטוח. בכלל לא בטוח.

עורך הדין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין בתחום עבירות הצווארון הלבן, הדין המשמעתי וועדות החקירה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf