newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פי שישה יותר מבחני מיצ"ב בשביל אפס מידע חדש

מיטב המומחים התכנסו כדי לפתור את הבעיות שהתלוו אל מבחני המיצ"ב, והגיעו למסקנה שהדרך להתמודד איתן היא לעשות שני מבחנים בשנה במקום אחד כל שלוש שנים. כעת, המבחנים החיצוניים המיותרים האלה ירחפו מעל ראשם של הילדים והמורים כל שנה, כל השנה

מאת:

איך קורה שמכנסים את מיטב המומחים כדי לפתור "תופעות בלתי רצויות" שהתלוו אל מבחני המיצ"ב, ובהן "לחץ גדול על תלמידים, מורים ומנהלים; פגיעה בתהליכי הלמידה; עיוות בהקצאת המשאבים; ופגיעה בטוהר הבחינות", ואחרי כחצי שנה של דיונים מגיעים למסקנה שיש להכפיל פי שישה את קדחת המבחנים: לא מבחן אחד כל שלוש שנים, אלא שני מבחנים בכל שנה?

השבוע פירסם משרד החינוך את המתכונת החדשה של מבחני המיצ"ב. עד היום נבחן כל בית ספר אחת לשלוש שנים במבחן חיצוני בכיתות ה' (במקצועות שפה, מתמטיקה ואנגלית) ובכיתות ח' (שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים). מהשנה הבאה ייבחנו כל בתי ספר בכל שנה: מבחן חיצוני אחד בתחילת השנה בשפה בכיתות ד' ו-ח', ומבחן חיצוני נוסף במחצית השנה באחד המקצועות: מתמטיקה (כיתות ה' או ו' וכיתות ח' או ט'), שפת אם (ה' או ו' וכיתה ט'), אנגלית (ה' או ו' וח' או ט') או מדעים (ח' או ט').

תלמידי תיכון בירושלים בזמן מבחן (צילום: פלאש90)

כלי המדידה אינו אמין. תלמידי תיכון בירושלים בזמן מבחן (צילום: פלאש90)

בעקבות ההחלטה הזאת, מבחני המיצ"ב החיצוניים ירחפו מעל ראשיהם של הילדים, המורים והמנהלים כל שנה, כל השנה. ההחלטות התקבלו כסיכום עבודתה של ועדה מקצועית (שדיוניה ומסקנותיה לא פורסמו) וכן התייעצות עם מומחים ועם הציבור, כפי שתיארתי כאן בחודש מאי.

המבחנים מספקים מידע לא חשוב ולא אמין

אביא בהמשך עמדות של חברי, אנשי חינוך מוערכים, שדעתם שונה משלי, אך אפתח בזה: ראשית, ההורים והמורים יכולים לדעת מה הרמה הלימודית של כל ילד וילדה גם בלי מבחני המיצ"ב. הקשר האינטימי הבין-אישי בין מבוגר לילד אמור לחשוף את כל מה שנדרש לדעת. אם הוא לא – צריך לשפר את הקשר, ולא לחפש לו תחליפים.

בנוסף, יש שפע כלי הערכה בשימוש סדיר בבתי הספר, ובראשם שיח של שאלות ותשובות שמתקיים בכל שיעור בין מורה לתלמידים, והשאלות שניתנות לתלמידים לתרגול נוסף.

תוכנית הלימודים בשפה בבית הספר היסודי כוללת באופן מובנה "מבדקים", שמטרתם "לספק מידע למורה בכיתה אודות קשיים ונקודות חוזק של תלמידי הכיתה ואבחון מקורות הקשיים, כדי לסייע לו לתכנן את ההוראה". תוכלו לראות כאן דוגמאות של "מבדקים", המועברים על ידי המורים, תוך בקרה של הפיקוח על בית הספר. מכאן ברור שהבחינה החיצונית החדשה באוריינות שפה, שתועבר בכיתות ד' ובכיתות ח' בכל בתי הספר ובכל שנה, יוצרת כפילות מבחנים מיותרת, ואין בה כל צורך על מנת לשפר את הוראת השפה.

שנית, המבחנים החיצוניים הם מיותרים גם אם היו מספקים מידע שלא הושג בכלים אחרים. מאז שהחל השימוש במבחנים חיצוניים אחידים, התברר שהפערים בהישגים בתוך כל כיתה גדולים יותר מהפערים בהישגים בין כיתות. כלומר, ההבדל בציונים בין תלמידים שיושבים באותה כיתה, עם אותה מורה, ומקבלים את אותה "הוראה" בכמות ובאיכות, גדולים יותר מאשר ההבדלים בציונים בין תלמידים שלומדים בבתי ספר שונים עם מורים שונים.

האוכלוסייה בישראל היא הטרוגנית וההבדלים בהישגים בין בתי הספר הם גדולים מאוד. ועדיין, ההבדלים בתוך הכיתות גדולים ב-20% (לפי נתוני 2013). משמעות הדבר היא שהמבחן החיצוני, המשווה בין בתי ספר שונים, הוא חסר ערך. לא נלמד על קושי של תלמיד בהבנת נושא כלשהו שלמד מתוך השוואתו לבתי ספר אחרים. די בכלי הערכה של כל מורה בתוך כל כיתה, כדי לחשוף את קשיי הלמידה של כל תלמיד ותלמידה.

המבחנים משנים את המציאות שהם מודדים

ולבסוף, כלי המדידה אינו אמין ומשפיע על התוצאות של התופעה שהוא מודד. מדידה של תפקודים שכליים אינה דומה למדידה פיזיקלית של גובה או משקל של ילד. אמנם יש מיומנויות יסוד שניתן ואף קל לבדוק, כגון היכולת לקרוא משפט או לחשב חישוב. זה נעשה כאמור דרך שגרה בכיתות.

אולם "אוריינות" איננה מיומנות ביצוע שהילד שולט בה או שאינו שולט בה באופן אבסולוטי. אוריינות מתגלה מתוך תנאי הסביבה של הילד לא פחות מאשר מתוך מוחו וכישוריו. מתוך שהוא שמח ומתעניין, מתוך שהוא מרגיש קיים ובטוח, ומתוך שהוא בדיאלוג עם עמיתיו וסביבתו: האחד מאיר עניין זה, השני מאיר עניין אחר, וביחד מתהווה תובנה חדשה.

חמורה מכל היא ההשפעה של כלי המדידה על מה שמבקשים למדוד, כלומר על שגרת הלימודים בבתי הספר. הצורך בחשיבה מחדש על מבחני המיצ"ב, כך לפי משרד החינוך, נוצר משום שהתגלו תופעות לוואי חמורות שהשפיעו לרעה על בתי הספר. הדרך היחידה להיפטר מתופעות הלוואי השליליות היא באמצעות ויתור על כלי המדידה שיוצר אותן. איך אפשר לחשוב אחרת? דעתי, אם כך, היא שהמבחן החיצוני פסול ומיותר מהותית.

צוואר הבקבוק בתרבות הניהולית

אמנון רבינוביץ, מנהל בית ספר חטיבת ביניים, שאתו שוחחתי השבוע טוען שהבעיה אינה במבחן עצמו, אלא בדרכים שבהן מערכת החינוך מתנהלת לנוכח המבחן. התרבות הניהולית של משרד החינוך היא זו שחוסמת את היכולת של בתי הספר לעשות שימוש מושכל במבחנים, וגורמת לתופעות הלוואי השליליות שהוזכרו.

למשל, כאשר מפקחת מקצוע מזהירה את המורות שתלמידיהן עומדים להיבחן בשנה הקרובה, שהמבחן מהווה גם עדות להצלחתה של כל מורה ומורה, היא ממשטרת את המורות להיצמד לתוכנית הלימודים ככתבה וכלשונה. היא חוסמת את המורות מליזום, להוסיף, לגוון ולהביא את אישיותן ומאווייהן לידי ביטוי בכיתות.

בכל מקרה, המבחן אינו מנותק מתפישת החינוך הכוללת של כל בית ספר, ולכן הוא צריך להיות בחירה. אם הוא מתאים למנהל או למורה – שיעשו בו שימוש, מבלי לכפות זאת על כלל מערכת החינוך.

יש מי שטוענים שהישגי התלמידים בישראל נמוכים בגלל איכות המורות והמורים. דוח טאליס לשנת 2018 מוכיח, כי צוואר הבקבוק אינו במורים עצמם, אלא בתנאים שאנו מספקים להם על מנת לממש את מקצועיותם. מורה בכיתה. אילוסטרציה (קובי גדעון/פלאש 90)

המורים צריכים להיות שקטים ומוגנים. מורה בכיתה, אילוסטרציה (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

טלי ויסמן, סגנית מנהלת בית ספר יסודי שחקרה את עמדות המורים כלפי מבחני המיצ"ב במסגרת לימודי התואר השני, מורידה את האחריות מדרגה אחת למטה: התרבות הניהולית של כל בית ספר כשלעצמו. תחת חסות הנהלת בית הספר, המורים והמורות צריכים להיות שקטים ומוגנים. הם לימדו מה שלימדו וכפי שלימדו, למיטב יכולתן והבנתן, והמבחן בודק את מידת ההצלחה של ההוראה – לטובת שיפור ההוראה ולא לצורך שיפוט המורות.

ויסמן מציגה כמה דוגמאות שבהן בית הספר הפיק מסקנות חשובות ממבחני המיצ"ב. למשל, במבחן שערכו תלמידי כיתות ח' לאחרונה התגלה כי הם השיבו בצורה טובה על תוכן שנלמד בשנה האחרונה, אולם התקשו בתוכן לימודי מתוך התוכנית שנלמדה בכיתות ה'-ו'. לנוכח מידע זה יכלו המורות להציע לתלמידים את ההשלמה המדויקת שלה נדרשו.

במחקר שערכה מצאה שהמורות והמורים מודעים לתפקיד המיצ"ב ככלי מעצב, כלומר שביכולתו לתרום לשיפור ההוראה. המיצ"ב תורם למורים למתח עבודה חיובי ומעורר מוטיבציה ומחויבות כלפי ההוראה. עם זאת, כמחצית מהמורים שהשתתפו במחקר דיווחו על הפניית משאבים מיוחדים לכיתות הנבחנות במיצ"ב, וויתור על שעות הוראה במקצועות שונים לטובת שעות הוראה במקצוע הבחינה. התנהלות שגויה זאת היא הכרעה של הנהלת בית ספר, ומכאן עוד הוכחה שהאחריות היא בדרג זה.

לסיכום, אתם מוזמנים לשפוט האם צוואר הבקבוק הוא בתרבות בית הספר, בתרבות הניהולית של משרד החינוך או בעיה מהותית בעצם קיומם של המבחנים. כך או כך, ילדינו הרכים ייכנסו החל משנת הלימודים הבאה לטרפת של יותר מבחנים סטנדרטים חיצוניים מאשר אי פעם. מי יודע כיצד הדבר ישפיע על תרבות החברה לעתיד?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf