מחאה בכניסה למחצבה בגדה: נגד הכיבוש והנזק לאקלים

עשרות פעילות ופעילי סביבה וזכויות אדם חסמו את הכניסה למחצבת הנסון שבנחל רבה בגדה המערבית במשך כשלוש שעות, במחאה על התוכניות להרחיב את המחצבה ולהקים במקום אזור תעשייה ענק.

אזור התעשייה שאמור להיבנות במקום הוא הגדול בהתנחלויות בגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

אם יוקם, אזור התעשייה המתוכנן שער השומרון יהיה הגדול מסוגו בהתנחלויות בגדה המערבית.

על פי המפגינים, אזור התעשייה והרחבת המחצבה יחריבו את המסדרון האקולוגי של מרכז הארץ מצד אחד ויחברו את ההתנחלויות שבאזור אלקנה לישראל, מה שיעמיק את תוכנית הסיפוח.

המפגינים גם מחו על הנזק האקולוגי שהמחצבה גורמת ועל גזל האדמות של הבעלים הפלסטינים. המחצבה נמצאת בתחום הגדה המערבית, אך שוכנת בצדה ה"ישראלי" של גדר ההפרדה, ממזרח לראש העין, בסמוך לכביש חמש, ולבעלי האדמות הפלסטינים קשה מאוד להגיע אליהן.

לאחר שלוש שעות שבהן חסמו המפגינים הכניסה לאתר, פינתה אותם המשטרה ועצרה שמונה מהם.

הפעילים מקבוצת אקלים אחד הגיעו בשעות הבוקר המוקדמות למקום, ובעזרת צינורות פלסטיק ושרשראות חסמו את שער הכניסה למחצבה, שנמצאת סמוך לאזור התעשייה שבהקמה. הם גם הקימו מעין מחסומים מעץ ועליהם הכתובת "די להרס", בערבית ובעברית.

מפגיני אקלים אחד חוסמים את הכניסה למחצבת נחל רבה שבגדה המערבית (צילומים: אורן זיו)

את המחצבה מפעילה חברת הנסון, ששייכת לקבוצת היידלברג-צמנט מגרמניה, ענקית בינלאומית של תעשיית הבטון. המפגינים הדגישו כי תעשיית הבטון אחראית ל-8% מהפליטות העולמיות של גזי חממה.

בעקבות החסימה, נוצר פקק תנועה ארוך של משאיות שביקשו לצאת מהמחצבה או להיכנס אליה. אחד הנהגים העריך כי הנזק הכלכלי שגרם עיכוב כניסתן ויציאתן של המשאיות היה יותר מ-100 אלף שקל. במחצבה נמצא גם מפעל בטון, המספק בטון ישירות לאתרי בנייה ברחבי הארץ.

"אנחנו כאן כדי לעצור בגופנו את מי שאחראים לכיבוש ולמשבר האקלים", קראה הפעילה יערה פרץ. "אנחנו כאן לדרוש צדק אקלימי לכל מי שחיים על האדמה הזאת, בני אדם ובעלי חיים, פלסטינים וישראלים, נשים וגברים, מכל קבוצה, מכל זהות. צדק אקלימי לכולן".

מכיוון שתוכנית ההרחבה של אזור התעשייה מונחת על שולחנה של מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי בגדה המערבית, הנמצאת תחת סמכותו של משרד הביטחון, המפגינים פנו לשר הביטחון בני גנץ בדרישה לבטל את התוכנית. עצומה שפורסמה לקראת המחאה דורשת את שיקום האזור ואת עצירת המשך ההרס שלו.

שוטרים עוצרים את פעילי אקלים אחד בכניסה למחצבת נחל רבה שבגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

המפגינים ציינו כי גזילת משאבי טבע משטח כבוש והעברתם לתוך שטחי ישראל מנוגדת לחוק הבינלאומי.

"הגבעות האלה שייכות גם לכפרים שנשארו ממזרח לחומת ההפרדה", אמרה פרץ. "מבחינת המשפט הבינלאומי, המשאבים כאן שייכים לפלסטינים, לא לישראל. מה שאנחנו רואות כאן זה גזל כפול. גזל של הטבע ושל הסביבה, וגזל של הפלסטינים בחסות הכיבוש".

"הגענו לחסום את ההרס, וכדי לעשות את החיבור בין הכיבוש והסיפוח לשאלה האקלימית-אקולוגית", אמר הפעיל החברתי מור גלבוע, כשהוא קשור בעזרת שרשראות וצינורות למפגינים אחרים שחסמו את שער הכניסה למחצבה. "התוכנית להרחיב את המחצבה באה משיקולים כלכליים, אבל גם תשרת יצירה של רצף מההתנחלות אלקנה ועד לראש העין".

גלבוע ומפגינים אחרים ציינו כי הגבעות באזור המחצבה ובאזור התעשייה המתוכנן הן חלק מהמסדרון האקולוגי של מרכז הארץ, שדרכו עוברים בעלי חיים רבים, ובהם צבאים, צבועים, תנים, חזירי בר ושפני סלע מההרים בגדה המערבית לאזור מישור החוף.

על פי התכנון שהוגש למינהל האזרחי, לצד אזור התעשייה הגדול אמור להיבנות גם בית קברות. כמה ארגוני סביבה, ובהם החברה להגנת הטבע, הגישו התנגדויות לתוכנית להקים במקום אזור תעשייה.

מכיוון שהמחצבה ממוקמת בצדה ה"ישראלי" של גדר ההפרדה, פעילים פלסטינים לא יכלו להצטרף למחאה הבוקר. האדמות שהמחצבה אמורה להתרחב לעברן שייכות לכפרים דיר בלוט, זאוויה וכפרים נוספים בגדה המערבית.

רבים מהנהגים של המשאיות שנתקעו בפקק היו פלסטינים, והם יצאו לדבר עם המפגינים . "אנחנו אתכם", אמרו כמה נהגים. "מצדי תישארו עד חמש אחר הצהריים", אמר אחד הנהגים, שסיפר שהוא עובד עבור קבלן ומקבל שכר יומי, ללא קשר למספר המשלוחים שהוא מוציא מהמחצבה.

השוטרים, שהגיעו למקום זמן קצר אחרי הגעת המפגינים, המתינו זמן ארוך עד שהחלו לפנות אותם. "אל תאלצו אותנו להשתמש בכוח, זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים, אתם יכולים להפגין, אבל לא לחסום את הכניסה", אמר אחד השוטרים למפגינים.

מאוחר יותר, עובדים של המחצבה ניסרו בעזרת מסור דיסק את השרשראות, והשוטרים פינו את החסימה, כשהם עוצרים את הפעילים שנקשרו בכניסה.