newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"זיהומים בעצמות הפכו למגפה בעזה"

לפי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, כ-600 מפגינים שנורו על ידי ישראל במהלך הפגנות השיבה השבועיות סובלים מזיהום חמור בעצם. באין יכולות טיפול ראויות, חיידק-העל החסין בפני מגוון תרופות יכול לעשות את דרכו גם מעבר לגבולות הרצועה

מאת:

פואד אבו לבדה, 23, סגור מזה שישה שבועות בחדר בידוד בבית החולים דאר א-סלאם בעזה, בדרום העיר ח'אן יונס. הוא יכול לעזוב את חדר הבידוד רק אחרי שהוא לובש חלוק ועוטה מסכה; עד כדי כך חרדים הרופאים מפני האפשרות שהוא ייחשף לחיידקים שעלולים להביא לקריסת המערכת החיסונית שלו, המעורערת גם כך.

"אני מרגיש שאני בכלא, כל תנועה שלי נמצאת תחת מעקב", אומר אבו לבדה. "כל מה שאני שומע זה 'אל תזוז, אל תיגע בזה לפני שאנחנו מחטאים'. וכשבני משפחתי מבקרים אותי, הרופאים מכריחים את כולם ללבוש חלוקים ומסכות. אני מרגיש כמו מצורע".

פואד אבו לבדה בבית החולים (צילום: רכאן עבד אלרחמאן)

פואד אבו לבדה בבית החולים (צילום: רכאן עבד אלרחמאן)

אבו לבדה נורה על ידי צלף ישראלי ב-1 ביולי, כשניסה לחלץ ילד פצוע במהלך ההפגנה השבועית של יום שישי במסגרת מחאת צעדות השיבה בסמוך לגדר הגבול. הקליע ריסק את העצמות ברגלו השמאלית, וכעת התפתח זיהום כרוני – תופעה המוכרת היטב לרופאים מארגון רופאים ללא גבולות.

לפי הנתונים של משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, יותר מ-1,200 איש שנורו בגפיים התחתונות במהלך ההפגנות השבועיות זקוקים כעת לטיפול רפואי מיוחד, בתוכם כ-600 איש שסובלים מזיהום חמור בעצם (אוסטאומיאליטיס).

"אנחנו לא יכולים לטפל בכל כך הרבה מקרים", אומר מוחמד אבו מקאסב מרופאים ללא גבולות. "יש מחסור חמור בחדרי בידוד, מה שאומר שאנחנו יכולים לטפל בכל רגע נתון ב-17 איש בלבד. זאת למרות שכל חולה שמאובחן בזיהום בעצם צריך להישאר שם לפחות שישה שבועות. ברשימת ההמתנה נמצאים כרגע כ-200 איש, ורוב הסיכויים שהם יאבדו את רגלם".

לפי משרד הבריאות בעזה, מבין יותר מ-10,500 המפגינים שטופלו בבתי החולים ובמרפאות השדה בעזה מאז תחילת ההפגנות השבועיות ב-30 במאי 2018, כ-60% נפגעו בגפיים התחתונות. לפחות 5,800 מהפציעות הללו נגרמו כתוצאה מירי חי; אחרים נפגעו מכדורי מתכת מצופים גומי קשיח ומכלי גז מדמיע.

הזיהום נגרם כאשר גוף זר ומלוכלך – כמו קליע – קורע את דרכו מבעד לעור ולעצמות. כיוון שהפצעים נשארים לעתים תכופות חשופים במשך זמן רב לפני שהם מטופלים כראוי, הסיכון להתפתחות זיהום הוא גבוה.

"הזיהומים האלה הם גם הרבה פעמים חסינים בפני האנטיביוטיקות השגורות", אומר אבו מקאסב. "רוב המטופלים שלנו זקוקים לעד שלושה סוגי אנטיביוטיקה שונים ליום". הבעיה היא שתרופות אנטיביוטיות אלטרנטיביות הן יקרות יותר וגורמות לשורה של תופעות לוואי. כך למשל, האנזימים בכבד של פואד חוסלו בגלל מנות גדולות של אנטיביוטיקה, וכעת הוא עלול למצוא את עצמו בהמשך הבידוד לאורך שבועות נוספים.

בחדר הסמוך לחדרו של פואד נמצא עבדאללה ג'נדיה, בן 12. הוא נורה על ידי שני קליעים ב-6 בספטמבר, גם הוא במהלך הפגנת השיבה השבועית. קליע אחד חדר לרגלו השמאלית, השני לרגלו הימנית שגרם לשבר ולקיצור הרגל ב-15 ס"מ. גם אצלו התפתח זיהום כרוני בעצם, והוא נמצא בבידוד מזה ארבעה ימים.

הפגנות השיבה בעזה (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הפגנות השיבה בעזה (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

"ילד לא יכול להישאר בחדר במשך שישה שבועות", אומר עאמר ג'נדיה, אביו של עבדאללה. "בגלל גילו הצעיר, הרופאים הרשו לי להיות איתו. אני עושה כל שביכולתי לרומם את מצב הרוח של הבן שלי במשך תקופת האשפוז שלו לבד. אנחנו משחקים כל מני משחקים, והבאתי לו גם את ספרי הלימוד". בארגון רופאים ללא גבולות שכרו גם את שירותיהם של כמה פסיכולוגים כדי שיעזרו למטופלים להתמודד עם מצבם.

"עניין של ביטחון רפואי גלובלי"

דינה נאסר, אחות מוסמכת לטיפול במחלות זיהומיות בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים המזרחית שעבדה בעבר גם בעזה, אמרה ללשכת העיתונות החוקרת כי "זה עניין של ביטחון רפואי גלובלי, מפני שאורגניזמים החסינים בפני מגוון תרופות אינם מכירים בגבולות. לכן גם אם הקהילה הבינלאומית לא מתעניינת במצב הפוליטי בעזה, היא חייבת להתעניין בסוגיה הזאת". אנשים בריאים יכולים להיות נשאים של החיידק מבלי להראות תסמינים כלשהם, לכן רופאים ועובדי המערך הרפואי שנכנסים ויוצאים מעזה יכולים לשאת אתם את חיידק-העל הזה למדינות אחרות.

ד"ר ע'סאן אבו סיתה, שהתמחה במחלות זיהומיות במרכז הרפואי של האוניברסיטה האמריקנית בביירות וביקר בעזה במאי, אמר ללשכה כי מי השופכין הלא מטופלים מעזה המכילים חיידקים העמידים בפני מגוון תרופות מגיעים למקווי המים המספקים מים גם למצרים ולישראל. למעשה, בפלסטין דווח על הימצאותם של כל "חיידקי-העל" הנמצאים ברשימת ארגון הבריאות העולמי כחיידקים שמהווים את האיום הגדול ביותר על בריאותם של אנשים.

הסכנה בזיהומים הללו הופכת לאקוטית עוד יותר כשאין תרופות להושיע. משרד הבריאות הפלסטיני מדווח על מחסור של 40%-50% בתרופות בעזה עקב המצור שמטילה ישראל על הרצועה. יתרה מזו, מטופלים אלה זקוקים לניתוחים שיקומיים מרובים אחרי שהזיהום מטופל, חלקם נזקקו ליותר מ-30 ניתוחים. אבל בתי החולים ברצועה סובלים ממחסור בחדרי ניתוח ובמומחים ראויים.

"למרבה הצער, מספר הרופאים המומחים בעזה שיכולים לבצע את הניתוחים הללו לא עולה על מספר האצבעות בכף יד אחת שלי", אומר אבו מקאסב. "הצלחנו לעביר 15 מקרים מורכבים לבית החולים של רופאים ללא גבולות בירדן, אבל יש יותר מ-600 אנשים שזקוקים לטיפולים המתקדמים האלה".

אחת ההתפתחויות החיוביות היא שבתיאום עם משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ארגון רופאים ללא גבולות הקים את המעבדה הראשונה והיחידה ברצועה המסוגלת לעבד דגימות של זיהומים בעצם. "התהליך הזה מאפשר לנו לדעת איזה אנטיביוטיקה עובדת. אנחנו לוקחים שלוש עד חמש דגימות עצם מכל מטופל, אבל הקיבולת של המעבדה היא לא יותר ממאה דגימות בחודש", מסביר אבו מקאסב. "זיהומים בעצם הפכו למגפה בעזה".

רכאן עבד אלרחמאן, בן 29, הוא תושב מחנה הפליטים נוסיראת בעזה, בעל תואר בהנדסה ימית ובספרות אנגלית. למד עברית למתקדמים במרכז אברהם בעזה. המאמר פורסם באתר "אנחנו לא מִספָּרים", שנותן לכותבות וכותבים צעירים מעזה אפשרות לתקשר עם העולם ולספר את סיפורם במילים שלהם. הוא פורסם במקור באנגלית ותורגם לעברית על ידי אורלי נוי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf