newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עיריית ברלין: ביקורת על ישראל היא אנטישמיות

בהחלטה שהתקבלה בקולות הימין והשמאל קבע הפרלמנט של ברלין שביקורת על הגדרת ישראל כ"מדינה יהודית" היא סוג של אנטישמיות. פעילות שמאל ישראלי בעיר: בשם המאבק באנטישמיות פוגעים בחופש הדיבור

מאת:

בסוף חודש מאי יצא הפרלמנט המקומי של ברלין (עיר שהיא גם מדינה פדרלית ברפובליקה הגרמנית) בהצהרה חגיגית בנוגע למאבק באנטישמיות. בטקסט, שעבר בתמיכת כל המפלגות בפרלמנט, כולל מפלגת הימין הקיצוני, מבטיחה עיריית ברלין להמשיך במאבקה נגד כוחות אנטישמים שונים על מנת להבטיח שהעיר תשמש מקום בטוח לחיים היהודים התוססים שבבירה הגרמנית.

למרות שלכאורה מדובר בטקסט שעוסק ביהודים בברלין ובתמיכה בהם, חלק נכבד  מההצהרה עוסק בתמיכה במדיניות של ישראל, ובמניעת כל ביקורת שעוסקת במבנה האתני או הדתי שלה. בשורה התחתונה, עיריית ברלין הופכת את כל מי שקורא להפרדת הדת מהמדינה בישראל, את מי שמבקרת את הכיבוש, מי שמקדמת נישואים גאים או שיוויון אזרחי בארץ  – לאנטישמי.

פעילות הקבוצה הברלינאית, הישראלית ברובה, "פעילוּת אנטי-פשיסטית יהודית", מפרסמות כעת בתגובה הצהרה היוצאת נגד ההחלטה. אני מביאה כאן את הטקסט במלואו:

 

עיריית ברלין בשירות הימין הישראלי

כשמדברים על "הקהילה הישראלית בברלין" לא פעם מתארים קבוצה של היפסטרים ניהליסטים או חבורה של שמאלנים מתוסכלים שהקימו על גדות השפרה מעין ממשלה גולה. המציאות כמובן מורכבת יותר וססגונית פחות. משיטוט בקבוצות הפייסבוק של ישראלים וישראליות בברלין ומהיכרות עם חלקיהם אפשר לומר יחסית בבטחה שלא כצעקתה: לא מעט מגדירות את עצמן כציוניות ורובן אינן בקשר עם חברות הקהילה הפלסטינית בעיר ונוטות לייחס חשיבות רבה יותר לדיווחים מפוקפקים יותר או פחות על אירועים אנטישמיים, מאשר למידע הקונקרטי על האיסלמופוביה הגואה או על האפליה המבנית וההדרה המתמשכת של מהגרים בגרמניה.

הפגנה תמיכה בעהד תמימי בברלין. אפילו בישראל הימין לא הצליח להעביר החלטה כזו (צילום: אן פק/אקטיבסטילס)

הפגנה תמיכה בעהד תמימי בברלין. אפילו בישראל הימין לא הצליח להעביר החלטה כזו (צילום: אן פאק/אקטיבסטילס)

אף על פי כן, בהחלט סביר שרבות מהישראליות בברלין תומכות בהפרדת הדת מהמדינה. בניגוד לישראל, פה בברלין הן יכולות להתחתן עם מי שהן אוהבות מבלי שהמדינה תפשפש במגדר, בדת או בלאום של בחירת לבן; יש להן תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע; ואוכל לא כשר, גם בפסח. אבל יש גם מוצרים כשרים, במכולת שפתוחה בשבת, אם רוצים. חלקן בוודאי תומכות בזכויות אדם ובשוויון, ואולי אף מאמינות שכל מדינה, לרבות ישראל, צריכה לספק שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל מין, דת או מעמד. כמהגרות הן למדו איך החיים יכולים להיראות כשאת לא אזרחית סוג א'.

אולם, קרוב לוודאי שרוב הישראלים בברלין לא מודעים לכך שאם הביעו עמדות כאלו בנוגע למדינת ישראל – תמיכה בהפרדת הדת מהמדינה, בשוויון אזרחי ובקידום של זכויות אדם – הרי שמועצת העיר של ברלין כעת מגדירה אותם אנטישמים. כן, למרות שהם ישראלים, יהודים, ואולי גם ציונים.

זו התוצאה של ההחלטה "נגד כל סוג של אנטישמיות – הגנה על החיים היהודיים בברלין", שעברה לפני שבועיים במועצת העיר של ברלין, בתמיכת כל המפלגות: ממפלגת הימין הקיצוני אה.אף.דה. ועד למפלגת השמאל "די לינקה". במטרה להגן על הציבור היהודי בעיר (בני אדם, אינדיבידואלים, ששוהים בגרמניה), העירייה הצהירה על סולידריות בלתי מתפשרת עם מדינת ישראל (מדינה, ארגון פוליטי, שאינו בגרמניה).

ההחלטה קובעת שביקורת כלפי מדינת ישראל וכל טענה לאפליה בישראל מתוקף המבנה הדתי-אתני שלה מהוות איום על "החיים היהודיים" בברלין. ההחלטה מבהירה שב"כל סוג של אנטישמיות" הכוונה היא ל"צורות מסורתיות של אנטישמיות אנטי-יהודית וגזענית כמו גם אנטי-ציונות מודרנית", וקובעת חד משמעית כי תנועת החרם, מניעת ההשקעות, והעיצומים (BDS) היא אנטישמית כמו גם כל התנגדות להגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בכך, מיישרת עיריית ברלין קו דווקא עם כוחות אנטישמיים ועם הימין הציוני המשיחי (היהודי והנוצרי כאחד) שמבלבל באופן מודע ומכוון בין ציונות ויהדות – הבחנה שדווקא פעילים פלסטינים ותומכי BDS מקפידים להדגיש.

ההחלטה עברה ב-22 במאי, כמה ימים לפני הרצאה מתוכננת של האנתרופולוגית הנודעת סוזן סליומוביץ' באוניברסיטה החופשית של ברלין. ההרצאה נועדה לבחון את האפשרות של יישום רעיון השילומים במקרה הישראלי-פלסטיני (רעיון, אגב, שממשלת ישראל עצמה שקלה לא פעם עוד בשנות החמישים והשישים). כמו בשביל להמחיש את האבסורד שבפרו-ישראליות הגרמנית, העובדה שסליומוביץ' היא יהודיה-קנדית, בת ונכדה של ניצולות שואה, לא מנעה את שטף הקריאות לבטל את האירוע. לפחות אחד המכתבים שנשלחו לאוניברסיטה, עליו חתומים ארגונים יהודיים, התייחס ישירות להחלטת מועצת העיר המדוברת.

הפגנה עם דגלי פלסטין בברלין. יהדות וציונות אינן זהות (צילום: אן פאק/אקטיבסטילס)

הפגנה עם דגלי פלסטין בברלין. יהדות וציונות אינן זהות (צילום: אן פאק/אקטיבסטילס)

רוב הישראלים בברלין לא מודעים לכך שאם הביעו תמיכה בהפרדת הדת מהמדינה, בשוויון אזרחי ובקידום של זכויות אדם - הרי שמועצת העיר של ברלין כעת מגדירה אותם אנטישמים. כן, למרות שהם ישראלים, יהודים, ואולי גם ציונים

זוהי כמובן לא תופעה חדשה. ברחבי העולם, כמו גם בישראל, מתגברים המאמצים לרדוף ולהשתיק כל אדם או ארגון שתומך במתן זכויות לפלסטינים. אבל ההחלטה הזו מהווה רוח גבית לדה-לגיטימציה המתמשכת של כל ביקורת כלפי המדיניות הישראלית ושל כל הבעת סולידריות עם הקריאה הפלסטינית לחירות.

למעשה, ההחלטה היא קיצונית יותר מאשר הצעות חוק שקודמו על ידי הקואליציה הנוכחית בישראל. בפועל אף נראה שהיא סותרת את החוקה הגרמנית, אשר מתנגדת לכל סוג של אפליה של אנשים על בסיס השקפת עולמם. לשון ההחלטה המעורפלת לצד המיזוג העקבי בין יהדות לציונות מאפשרת השתקה ומניעת מימון מכל אדם או ארגון פלסטיני כמו גם מיהודים וישראלים רבים, שקוראים להפרדת דת ממדינה בישראל או שמבקרים את ישראל, בין אם בשל פשעי המלחמה המתמשכים או בשל האפליה המבנית והחקיקה האנטי-דמוקרטית שהיא מקדמת.

ניקח לדוגמה את הסעיף הקובע כי "ארגונים, עמותות ויחידים שעושים דה-לגיטימציה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית או מתנהגים בצורה אנטישמית אחרת לא יורשו להשתמש בחללים ציבוריים – בכפוף לחוק": מה אנחנו צריכות להבין מהטענה ש"דה-לגיטימציה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית" היא התנהגות אנטישמית? האם כל מי שמתנגדת למודל של "מדינה יהודית" עלולה להיות מודרת כעת מהמרחב הציבורי בברלין?

הזדעזענו במיוחד לראות את חברי מפלגת השמאל הגרמנית מצופפת שורות עם מפלגת הימין הקיצוני ותומכת בהחלטות שהימין הישראלי המשיחי והלאומני מתאמץ להעביר מזה שנים. זוהי התקפה מקוממת לא רק על הפלסטינים והיהודים החיים בברלין, ואשר ראו בה מרחב שבו יוכלו להיאבק כתף אל כתף למען עולם טוב, שוויוני וצודק יותר, זוהי גם התקפה על הכוחות השמאלנים בישראל-פלסטין. זאת ועוד, כיהודים החיים בברלין, ברור לנו שההחלטה הזו לא "תגן" על החיים היהודים בשום אופן. זוהי למעשה עוד הצרה של זכות הביטוי ושל המרחב הדמוקרטי שלנו ושל הקהילה הפלסטינית בעיר, שרבים מחבריה הם פליטים שסובלים ללא הפסקה מגזענות ומאפליה. החלטת מועצת העיר תשפיע על שתי הקהילות הללו, אך כרגיל ובאופן מחושב, הפלסטינים ישלמו את המחיר הגבוה ביותר.

למרות ההחלטה הזו ומהלכים אנטי-דמוקרטיים וגזעניים דומים, בישראל ובגרמניה, אנחנו לא נפסיק להילחם בגזענות ובקולוניאליזם לצד חברינו הפלסטינים. כיהודים, כאנטי-פשיסטים, אין לנו ברירה אלה להמשיך במאבק למען שוויון זכויות וחירות לכל.

ישראלים וישראליות רבות הפכו את ברלין לבתיהן בשנים האחרונות. אנחנו פונות אליכן – מי שהגיעו לכאן בין היתר בגלל שהן דוחות את המדיניות הגזענית והאנטי-דמוקרטית של ממשלת ישראל, מי שמאמינות בחברה שוויונית ורוצות לחיות באחת כזו: הצטרפו אלינו ואל חברותינו הפלסטיניות נגד המהלך המסוכן של עיריית ברלין.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf