newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עשור אחרי שחרורו, המדינה ממשיכה להעניש את ואנונו

למרות שריצה 18 שנה בכלא, נאסר עדיין על ואנונו לצאת מהארץ, לדבר עם עיתונאים או לבוא במגע עם זרים. פרקליטו, עו"ד אביגדור פלדמן, עותר לבג"ץ ואומר: "כל שהוא מבקש זה לעזוב את הארץ ולבלות את שארית חייו במקום אחר"

מאת:

אלוף פיקוד מרכז ושר הפנים החליטו להאריך את ההגבלות המוטלות על מרדכי ואנונו מאז שחרורו מהכלא לפני כעשר שנים. בין השאר, כוללות המגבלות האלו איסור יציאה מישראל, איסור כניסה לקונסוליה או לשגרירות, איסור על שהייה בתחום של 500 מטרים מגבולות בינלאומיים, מעברי גבול, נמלים או שדות תעופה, אישור כניסה לשטחי הגדה וצורך בקבלת אישור לפני יצירת קשר עם אזרחים זרים. השב"כ הוא שמאשר את מפגשיו של ואנונו עם אזרחית זרה עליה נטען בתקשורת כי היא בת זוגו.

הודעה על הארכת המגבלות נמסרה בחודש שעבר לפרקליטו של ואנונו, עו"ד אביגדור פלדמן. בחודש שעבר גם סורבה בקשתו של ואנונו לצאת מהארץ לונדון לשלושה ימים. ואנונו הוזמן להופיע בפני הפרלמנט הבריטי, וכן להשתתף בכנס של אמנסטי אינטרנשיונל. על ההזמנה היו חתומים כ-54 חברי פרלמנט בריטים. עו"ד פלדמן עתר לבג"ץ כנגד הסירוב.

מרדכי ואנונו (נקרא היום ג'ון קרוסמן) היה מפקח קרינה בקריה למחקר גרעיני בדימונה. ב-1985 הוא פוטר על רקע פעילותו הפוליטית השמאלית. ב-1986 העביר ואנונו את המידע שנחשף אליו בעבודתו בכור וכן תמונות מתוך הכור הגרעיני לעיתונאי פיטר הונאם מהסאנדיי טיימס. לאחר עוד לפני הפרסום, נחטף ואנונו על ידי חוליה של אנשי מוסד ברומא, והוברח בספינת משא לישראל. ב-1988 הוא הורשע בבגידה ובריגול חמור, ונגזרו עליו 18 שנות מאסר.

ואנונו ריצה את מלוא עונשו, מתוכו את 11 השנים הראשונות הוא בילה בבידוד מוחלט. עם שחרורו הוטלו עליו מגבלות חסרות תקדים (הטלת מגבלות על אסיר משוחרר נעשית בדרך כלל בעת קיצור העונש). ואנונו אף נכלא שוב לתקופה של חודשיים וחצי בשל הפרת המגבלות עליו, וביניהן מגע עם זרים.

לדברי עו"ד פלדמן, מהוות המגבלות על ואנונו ענישה נוספת, למרות שואנונו שילם את מלוא חובו לחברה, ללא הקלות וללא שחרור מוקדם. "אני לא מכיר דוגמה נוספת או תקדים משפטי לדבר הזה", אומר פלדמן. "כל שואנונו מבקש הוא שייתנו לו לעזוב את המדינה ולחיות את שארית חייו במקום אחר. מדינות רבות אחרות הציעו לקלוט אותו".

פלדמן דוחה את הרעיון לפיו ואנונו, שנכנס לקריה למחקר גרעיני בפעם האחרונה לפני שלושים שנה, מהווה עדיין סיכון בטחוני, או כאילו יש בידיו איזשהו מידע נוסף שלא נמסר לעיתונות. עו"ד פלדמן מתכוון לעתר בשמו של ואנונו לבית המשפט העליון, בדרישה להפסיק את הצעדים נגדו. עד כה, דחה בית המשפט את העתירות בעניינו של ואנונו.

בתחתית הפוסט תוכלו לראות את ההתכתבות האחרונה של עו"ד פלדמן עם הרשויות בנוגע לואנונו, וכן את העתירה לבג"צ בנוגע לכנס אמנסטי.

מרדכי ואנונו ב-2009 (צילום: Eileen Fleming CC BY-3.0)

מרדכי ואנונו ב-2009.  פעל ממניעים פציפיסטיים (צילום: Eileen Fleming CC BY-3.0)

אין ספק שמרדכי ואנונו הוא המדליף החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. המידע שהעביר ואנונו לסאנדיי טיימס אפשר לתקשורת להעריך את היכולות הגרעיניות של ישראל (על פי מקורות זרים, לישראל כ-80 עד 400 ראשי נפץ גרעיניים), וביסס את מעמדה כמעצמה גרעינית-צבאית מובילה.

השאלה האם הגילוי הזה הזיק או הועיל למדינת ישראל נתונה בוויכוח. נתקלתי בעבר בתיאוריות קונספירציה לפיהן ישראל יזמה את פרסומי ואנונו למטרות הרתעה; הרעיון מופרך, אולם יש משהו בטענה שישראל יצאה נשכרת מגילוייו. בכל מקרה, זוהי אינה מהות העניין כרגע. ואנונו עבר על החוק ועל הצהרות הסודיות שלו ממניעים אידיאולוגיים ופציפיסטיים, והוא שילם עונש כבד ביותר על מעשיו. ההתעללות הנמשכת בו נוגעת יותר למושגים מתחומי הנקמה והטלת האימה מאשר לענייני שלטון החוק. ממילא, כל מה שואנונו ידע, והרבה דברים שהוא לא ידע, זמינים כיום בחיפוש פשוט באינטרנט.

מדוע הפקיר השמאל את ואנונו?

אחת השאלות המטרידות אותי בעניין הזה קשורה לאדישות המסוימת של השמאל והחוגים הליברליים בישראל לואנונו (בהשוואה נניח להתגייסות למענם של ענת קם או של הסרבנים, ואפילו לנוסטלגיה המסוימת ל"מצפן"). ואנונו, בן למשפחה דתית מרוקאית משכונה ד' בבאר שבע, לא היה ממש חלק מעולם השמאל הישראלי; לאחר שחרורו הוא התנצר, שינה את שמו, ואין לו עניין בפוליטיקה הישראלית. העיתונות הישראלית מצידה אימצה לחלוטין את הנרטיב הבטחוני בנוגע לואנונו, עוד מתקופת ההתפעלות הילדותית מחטיפתו.

יש כאן כמובן גם הקשר רחב יותר. למעט חריגים מעטים, השמאל והתקשורת מקבלים ברצון את האיסור הגורף על העיסוק בסוגיות גרעיניות, ואת הפגיעה בדמוקרטיה הנובעת ממנה: היעדרו של פיקוח פרלמנטרי ראוי (כלומר פומבי), הקושי לטפל בסוגיות איכות סביבה ובריאות הציבור הנובעות מפעולת הקרייה למחקר גרעיני, הקושי לכתוב ולנתח את מקומו של הגרעין הישראלי בהיסטוריה המדינית והגיאו-פוליטית של המזרח התיכון, ואת הפגיעה הלא-מידתית בזכויותיהם של מי שעוברים, בכוונה או בטעות, על האיסורים האלו – כמו הרדיפה של ד"ר אבנר כהן, שסיקר את ההיסטוריה של פרויקט הגרעין, או מעצרו של תא"ל יעקב יצחק בן ה-75 למשך שנה שלמה (!). ככלל, קיים יחס הפוך בישראל בין עובדת היותה מעצמה גרעינית המצויה במירוץ חימוש אטומי אזורי, לבין היעדרו המוחלט של דיון גרעיני פנימי.

אבל גם מי שמאמינים לחלוטין במדיניות הגרעין הישראלית ובאכיפה הדרקונית שלה צריכים להבין את העוול שנעשה לואנונו האדם, ואת מופרכות האיסורים עליו. בעולם שבו אין שום בעיה להעביר קובץ מוצפן ברשת, המחשבה לפיה איסור נסיעה לחו"ל הוא שימנע מואנונו לפרסם מידע ברבים, או שבכלל יש לו מידע כזה, היא אבסורדית לחלוטין. ובכלל אם יש אדם בעולם המודע היטב לאורך זרועה ולנקמנותה של מערכת הביטחון, הרי זה ואנונו. הוא האחרון שיחשוב שמגורים בנורבגיה או באנגליה יהוו חסינות כלשהי מבחינתו.

יוסי מלמן, הפרשן המודיעיני של וואלה! ומהבודדים שמשמיעים קול בנושא, כתב על "הנקמה הלא נגמרת בואנונו", לאחר שנאסר עליו לצאת לקבל פרס בטקס בגרמניה:

בסירובה לאפשר לואנונו לצאת לטקס מצטרפת ישראל למשטרים ידועים לשמצה – סין הקומוניסטית, פולין הקומוניסטית וברית המועצות – שמנעו מאזרחיהן לצאת לטקסים דומים (…) מצבו [של ואנונו] קפקאי עד כדי כך, שדף הפייסבוק שלו, שבו הסביר שהוא בעד פירוק העולם וישראל מנשק גרעיני, הוצג באחרונה לבית המשפט העליון על ידי השב"כ כראיה לקשר האסור שלו עם זרים. טענת המדינה היא, כי ואנונו אצר בזיכרונו עוד סודות רבים והסרת המגבלות תגרום נזק חמור לישראל. זו טענת סרק, שמאחוריה מניע אחר: נקמה. סודות הגרעין של ישראל ידועים זה שנים. ידועה תפוקת הכור ופורסם פעמים רבות מספר פצצות הגרעין המיוחס לישראל וסוגיהן.

מאז תחילת הפרשה חלפה רבע מאה. אפילו רוצחים שפלים זוכים לכך שמדינת ישראל מניחה להם לחיות את חייהם לאחר שריצו את עונשם. על הממשלה לאפשר לואנונו לנסוע לטקס בברלין ולתת לו את זכות היסוד של כל אדם: חופש תנועה, שיאפשר לו לעזוב את המדינה לצמיתות.

הדברים האלו, שנכתבו לפני ארבע שנים, יפים גם היום, כאשר מרדכי ואנונו בן שישים.

* * *

הודעות אלוף פיקוד מרכז ושר הפנים בנוגע להארכת תוקף האיסורים על ואנונו:

הודעות על הארכת המגבלות המוטלות על מרדכי ואנונו

העתירה לבג"ץ בנוגע לנסיעת ואנונו לכנס אמנסטי:

עתירה בנוגע לאיסור יציאה מהארץ על מרדכי ואנונו

פוסט זה פורסם גם באנגלית באתר 972+

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf