newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"שוטרים כיוונו לראשו של איימן עודה, חקירת מח"ש היתה מחדל"

סרטונים שלא צפו בהם כראוי, שוטרים שלא נחקרו, נתונים לא תואמים. דו"ח שכתב קרימינולוג מומחה מצא ליקויים קשים בחקירת ירי כדור הספוג בח"כ איימן עודה באום אל-חיראן. הוועד נגד עינויים דורש לפתוח את החקירה מחדש. מח"ש: הערר נבחן

מאת:

חוקרי מח"ש לא בחנו לעומק קטעי וידאו שהם עצמם אספו הנוגעים לפגיעה בח"כ איימן עודה במהלך האירועים באום אל חיראן, שוטרים שנשאו רובי ספוג באירוע לא נחקרו, וסרטון שבו נראית נקודת אור ירוקה – ככל הנראה של כוונת לייזר – על מצחו של ח"כ עודה רגע לפני שנורה בכדור ספוג, לא נבדק. כך נטען בדו"ח של קרימינולוג מומחה, שעליו מסתמכת בקשה של הוועד נגד עינויים לפתוח מחדש את התיק. במכתב למח"ש כותב הוועד כי חקירת מח"ש היתה "מחדל", וטוען שהירי בעודה היה מכוון ולכן צריך להיחקר כ"עבירה פלילית חמורה".

"קרוב לוודאי שהשוטרים לא ירו כדור ספוג באופן מקרי לעבר הקהל, אלא כיוונו באופן ספציפי לעבר ראשו של ח״כ איימן עודה", נכתב בערר שהגיש הוועד נגד עינויים למח"ש. ח"כ עודה מייד אחרי הפציעה באום אל חיראן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

"קרוב לוודאי שהשוטרים לא ירו כדור ספוג באופן מקרי לעבר הקהל, אלא כיוונו באופן ספציפי לעבר ראשו של ח"כ איימן עודה", נכתב בערר שהגיש הוועד נגד עינויים למח"ש. ח"כ עודה מיד אחרי הפציעה באום אל חיראן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

"יש כל כך הרבה חומרי חקירה שלא השתמשו בהם ולא בחנו האם הם רלוונטיים, זו בעיה רצינית", אומר ד"ר אריאל ליבנה, מומחה לקרימינולוגיה, שכתב את הדו"ח המפורט עבור הוועד נגד עינויים. "זה כמו לא לבדוק טביעות אצבע על סכין שנמצאה בזירת רצח. זה מחדל שכלעצמו מצריך לפתוח מחדש את כל החקירה". במח"ש בחרו לא להגיב לטענות ומסרו: "ערר הוגש בעניין זה והוא נבחן בימים אלה. מענה יועבר לפונה עם קבלת ההחלטה בערר".

המשטרה שיקרה מהרגע הראשון

בשעות הבוקר המוקדמות של 18 בינואר 2017 פשטו מאות שוטרים על הכפר הלא מוכר אום אל חיראן בנגב. במהלך הפשיטה, ירו שוטרים למוות ביעקוב אבו אלקיעאן, שבדיוק יצא מביתו עם מעט חפצים ברכבו. בעוד שבמשטרה טענו ברגע הראשון שמדובר ב"פיגוע", ב"שיחה מקומית" פורסמו זמן קצר לאחר האירוע עדויות הסותרות את גרסת המשטרה. ימים לאחר התקרית, פורסם ב"שיחה מקומית" תחקיר משותף עם סוכנות המחקר הלונדונית Forensic Architecture, שבו שולבו קטעי וידאו שצילמה הצלמת קרן מנור מהקרקע יחד עם וידאו מהמצלמה התרמית שהופעלה מהמסוק המשטרתי. התחקיר הוכיח שאבו אלקיעאן נורה לפני שפגע בשוטרים. בהמשך פורסמו תחקירים נוספים, שחשפו את שקרי המשטרה באותו יום, כמו הטענה שהאורות ברכבו של אבו אל קיעאן היו כבויים או הטענה שהוא האיץ לעבר השוטרים. שתי הטענות התבררו כלא נכונות.

"איך ימצאו ׳ראיות של ממש׳ או ׳סתם' ראיות לירי בעודה, אם דבר מכל האמור לעיל לא נחקר?״, תוהה דר ליבנה

לפני כמה חודשים פורסם ב-Forensic Architecture תחקיר מסכם בן חצי שעה על האירועים, כולל על הירי בעודה. הדו"ח של הוועד נגד עינויים ושל ד"ר ליבנה, המתפרסם כאן לראשונה, מספק הצצה למה שנראה ככשלים משמעותיים בחקירת מח"ש בנושא.

דקות לאחר שאבו אל קיעאן נורה, שוטרים ריססו בגז את ח"כ עודה, ידו לעברו רימוני הלם וירו כדורי ספוג שפגעו בגבו ובראשו, זאת בזמן שהוא ופעילים נוספים ניסו להתקרב למקום בו אבו אל קיעאן דימם למוות. עודה הגיש תלונה למח"ש על הפגיעה בו, אולם בספטמבר 2018 החליטה מח"ש לסגור את התיק וקבעו שלא ניתן להוכיח שח"כ עודה נפגע מכדור ספוג. "בחקירה לא נמצאו ראיות שהצביעו של שוטר מסוים שירה או ידה רימון הלם על ח"כ עודה והאדם הנוסף… גם בהנחה שהחפץ שפגע בשניים נורה/ נזרק על ידי מי מהשוטרים, לא נמצא מי מהשוטרים עשה זאת", נכתב בהחלטה של מח"ש.

במרץ השנה, באמצעות הוועד נגד עינויים, הגיש ח"כ עודה ערר על החלטת הסגירה. בחודש שעבר, לאחר שבוועד קיבלו חומרי חקירה נוספים שלא הוצגו בפניהם בתחילה, הם הגישו למח"ש דו"ח מפורט כהשלמה לערעור.

נקודה ירוקה על מצחו של איימן עודה

אחד הממצאים החדשים בדו"ח הוא קטע מסרטון שצולם על ידי צלמת אקטיבסטילס קרן מנור, שהתפרסם בבוקר האירוע ב"שיחה מקומית". בסרטון (דקה 0:53) ניתן להבחין בנקודת אור ירוקה על מצחו של עודה. כנראה שמדובר בנקודה שמקורה ב"מד טווח לייזר", המשמש בתהליך ירי כדורי ספוג או בכוונת אחרת של רובה.

הסרטון שצילמה קרן מנור

"קרוב לוודאי שהשוטרים לא ירו כדור ספוג באופן מקרי לעבר הקהל, אלא כיוונו באופן ספציפי לעבר ראשו של ח"כ איימן עודה", נכתב במסמך שהגיש הוועד נגד עינויים על ידי עו"ד נועה לוי למח"ש. במסמך נטען שאם אכן הירי בוצע בכוונה תחילה לעבר ראשו של עודה, הוא היה עלול להביא גם למוות, והדבר "הופך את המקרה לכזה שדורש חקירה פלילית חמורה מאוד".

"אופן ניהול החקירה וסגירת התיק הם הוכחה שהמשטרה מתייחסת לערבים כאויבים ולא כאל אזרחים. זה היה לא פחות מניסיון רצח. נילחם בטיוח השיטתי של מח"ש למען האוכלוסייה הערבית וכל אזרחי המדינה", אמר ח"כ עודה בתגובה ל"שיחה מקומית".

הדו"ח שחיבר ד"ר ליבנה מבקש לבדוק אם החלטת סגירת התיק במח"ש "מתאימה לראיות לכאורה שנמסרו לידיה", ואם החקירה מוצתה. הוא משתרע על 50 עמודים, ומתבסס על החומרים שמח"ש בעצמה אספה וחומרים נוספים שהיו זמינים לציבור, אך לדבריו לא נבחנו במח"ש.

"חומרי החקירה שהועברו (על ידי מח"ש; א.ז) מלמדים שמה שנאסף לא נבדק לעומק, וגם לא מוצה בחקירה. התרשמתי ששוטרי מתפ"א (מינהלת תיאום פעולות אכיפה; א.ז.) לא שיתפו פעולה עם החקירה ואולי אפילו זה היה 'מאורגן'", כתב ד"ר ליבנה בדו"ח. "במח"ש אספו המון חומרים, עשרות ג'יגה, אבל פשוט לא התייחסו לחומרים שהם עצמם אספו, לא עשו עם זה כלום, ממש כלום", טען ד"ר ליבנה בשיחה עם "שיחה מקומית".

סרטוני הווידאו שלא נבדקו

לפי הבדיקה של ד"ר ליבנה, שמונה צלמים – שלושה שוטרים וחמישה אזרחים – תיעדו חלקים מהאירוע בווידאו.

אחת מהם היא הצלמת קרן מנור, שהגיעה בנובמבר 2017, עשרה חודשים אחרי האירוע, למסור את החומרים שצילמה למח"ש. אולם במח"ש לא רצו לקבל את הסרטון שלה ולצרפו לחומר החקירה, בטענה שהם כבר צפו בחומרים דומים.

ב"דו"ח צפייה" שכתב חוקר מח"ש נאמר: "קרן הראתה לי סרטון שבו נראה ח"כ עודה נפגע משוטרים, ומדובר בסרטון דומה מאותה זווית צילום שהועלה לפני מספר ימים ליוטיוב אך הרבה פחות איכותי". לדברי מנור, לא נגבתה ממנה עדות מסודרת לגבי מה שראתה, שמעה ותיעדה באותו הלילה. "צפיתם פעם אחת והחלטתם במקום שזה לא רלוונטי. אתם השתגעתם?" אומר ד"ר ליבנה בנוגע להחלטה התמוהה של מח"ש לא לצפות בסרטון.

ההתעלמות מחומרי וידאו משמעותיים נמשכה גם במקרה של הפעילה יעלה רענן, שצילמה בטלפון הסלולרי שלה כיצד שוטרים מרססים אותה, את ח"כ עודה ואחרים בגז פלפל מטווח קרוב. בסרטון רואים בבירור את השוטרים המרססים וגם את אלה שעומדים לצדם, שעשויים להיות אלה שירו את כדור הספוג שניות מאוחר יותר. אף שרענן הגיעה למח"ש בפברואר 2017, ליבנה לא מצא בחומרים שהועברו ממח"ש דו"ח צפייה בסרטון שהעבירה.

הסרטון שצילמה יעלה רענן

סרטון באורך 1:49 דקות שצילם צלם רשת אל ג'זירה הוגש גם הוא למח"ש. לפי דו"ח הצפייה ממאי 2017, הצפייה בו מסתיימת בדקה 1:28. בדו"ח עצמו נרשם כי "הבחור האחרון שרוסס בגז פלפל עזב את המקום", אלא ש"הבחור" הוא למעשה ח"כ עודה, ועל פי הדו"ח של ד"ר ליבנה "רואים זאת בבירור". לפי בדיקתו של ליבנה, ב-20 השניות שלא נבדקו רואים את תגובת עודה לפגיעת כדור הספוג. "הרמת הידיים והרמת יד שמאל לרקה הם תגובה לא רצונית לפגיעה הראשונה שהייתה רגע קודם לכן", הוא מתאר את מה שמתרחש בחלק האחרון של הסרטון שלא נכלל בדוח הצפייה של מח"ש. בסופו שומעים אף צעקת כאב, שעל פי ד"ר ליבנה סביר להניח שזהו קולו של עודה, שניות לאחר שנפגע בראשו.

בדו"ח צפייה מיולי 2017 יש התייחסות לשני סרטונים שצולמו על ידי שני שוטרים – האחד במצלמת גו פרו והשני במצלמת וידאו 'רגילה'. בדו"ח רשם חוקר מח"ש: "יצוין שהסרטון ברובו תחת תנאי חושך ודמדומים, והקטעים שזיהיתי הם בנקודת זמן שיש תאורת ניידים/ פנסים". כלומר שבמח"ש התייחסו רק לקטעים "המוארים". "כל ילד יודע שיש אופציה ב'מדיה פלייר' להבהיר ובכך לשפר את איכות הצפייה באופן מהותי, לא משהו שדורש משאבים יוצאי דופן", אומר ד"ר ליבנה. זה לא נעשה, ככל הנראה. "אותו הדבר קרה עם הווידאו שצילמה מנור", מוסיף ליבנה, "זו התנהגות שחוזרת על עצמה. אם אני יודע להבהיר סרטונים, גם במח"ש אמורים לדעת".

אפשר היה לזהות את השוטר היורה

ד"ר ליבנה כותב בדו"ח כי לא מצא בחומרי החקירה הסבר מדוע השוטרים ירו. כמו כן לא נמצא פירוט לגבי הירי והיורים. על פי התקנות, כל שוטר שירה צריך למלא דו"ח ירי ולאחר מכן להשלים חוסרים. אולם ד"ר ליבנה מצא בחומרי החקירה דו"ח ירי רק לגבי שלושה שוטרים, שלא היו באזור שבו נורה ח"כ עודה. באירוע נוסף, שונה מזה שבו נורה ח"כ עודה, נפגעו ששה תושבים ופעילים מירי כדורי ספוג.

בהחלטת הסגירה של מח"ש נכתב כאמור כי "לא נמצאו ראיות של ממש המעידות על שימוש בכדורי ספוג בקרבת המקום שבו נפגע עודה". אלא שעל פי בדיקתו של ד"ר ליבנה, במקום ובזמן שבו עודה נפגע בראשו ובגבו "עמד מולו וקרוב מאוד שוטר ב'תנוחת ירי', שהחזיק חפץ הנראה כרובה ספוג 'שבור', כלומר השוטר עסק בטעינה או פריקה של הרובה".

נקודת אור ירוקה מופיעה על ראשו על ח״כ איימן עודה לפני שנורה ונפגע מכדורי ספוג, במהלך האירועים באום אל חיראן שבנגב, בינואר 2017. צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס

נקודת אור ירוקה מופיעה על ראשו של ח"כ איימן עודה לפני שנורה ונפגע מכדורי ספוג, במהלך האירועים באום אל חיראן שבנגב, בינואר 2017(צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

ד"ר ליבנה קובע שהיה ניתן לזהות את השוטר היורה. לפי ליבנה, השוטר שעמד לידו זוהה, אך לא נחקר על ידי מח"ש בנושא. בסרטון של קרן מנור, שמח"ש סירבה לקבל ולבחון, ניתן לראות ששני שוטרים ושוטר נוסף נמלטו בריצה מזירת הירי. בתיעוד הווידאו שבמצלמות השוטרים נשמעים שוטרים אומרים "הם בסדר" ו"שלנו, שלנו". על פי הערכתו של ד"ר ליבנה, ייתכן שאלה הם השוטרים שירו בעודה ועזבו במהרה את הזירה לאחר שח"כ עודה נפגע.

הרבה יותר "ספוגיטסים" ממה שדווח

כאמור, בחומרי החקירה של מח"ש שהועברו לוועד נגד עינויים מצוי תיעוד חקירה של שלושה שוטרים בלבד שמילאו דו"ח ירי של כדורי ספוג, אולם שלושתם לא שהו באזור שבו נורה ח"כ עודה. אך על פי הדו"ח של ליבנה, בחינה של חומרי החקירה שמח"ש העבירה מגלה שבאותו יום היו לא פחות מעשרה שוטרים במקום שברשותם היו מטולים לירי כדורי ספוג. השוטרים הנוספים לא נחקרו עד עתה במח"ש ביחס לירי בעודה.

הפערים התגלו מתוך עיון ברשימות השיבוץ הקרבי של הפלוגות שנכחו בשטח. כך, לגבי אחת הפלוגות הוגשו שתי רשימות שונות. באחת לא הופיעו "ספוגיסטים", כלומר שוטרים המצוידים במטולים לירי כדורי ספוג, ואילו בשנייה הופיעו שמותיהם של שלושה שוטרים, שלא נחקרו עד עתה במח"ש.

בפלוגה אחרת, שוטר שנשא מטול ספוג נרשם כ"מתעד" (שוטר שמצלם; א.ז), אף שבחקירתו במח"ש עולה שבפועל נשא רובה ספוג. בפלוגה שלישית, שני שוטרים, שנחקרו במח"ש כ"ספוגיסטים", מצוינים ברשימות כ"סמל צוות ולוחם". בפלוגה רביעית שנכחה במקום היו שתי רשימות. באחת לא נרשמו "ספוגיסטים", אך בשנייה רשומים בתפקיד "לוחם/ספוג" שני שוטרים, שאף הם לא נחקרו במח"ש. ה"ספוגיסט" העשירי שנספר בבדיקה של הוועד הוא שוטר שלא מופיע ברשימות, אך בחקירתו אישר שנשא רובה ספוג.

"לא מצאנו שבמח"ש בדקו מדוע לאותה פלוגה היו רשימות שבצ"ק (שיבוץ קרבי; א.ז.) שונות באותו אירוע", נכתב במסמך ששלח הוועד נגד עינויים למח"ש. "קיומן של שתי רשימות שונות מאותו אירוע מאפשר טעויות והטעיות רבות באשר לתפקידיהם של הנחקרים ולזהותם של ה'ספוגיסטים' שיכלו לירות כדור ספוג למצחו של ח"כ עודה".

שלושה שוטרים העידו שהשתמשו בכדורי ספוג. בפועל היו שם עשרה שוטרים עם מטולים היורים כדורי ספוג. הפשיטה הלילית על אום אל חיראן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

שלושה שוטרים העידו שהשתמשו בכדורי ספוג. בפועל היו שם עשרה שוטרים עם מטולים היורים כדורי ספוג. הפשיטה הלילית על אום אל חיראן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

שוטר עומד בתנוחת ירי

בדו"ח שלו מציג ד"ר ליבנה את כשלי החקירה בנוגע לירי הספוג. השוטר מ', "ספוגיסט" שהיה בקרבת עודה, נחקר רק על עניין ריסוס גז פלפל, אבל לא נשאל על נושא הירי, אף שכאמור נשא מטול ספוג. בווידאו הגו פרו שצילם אחד השוטרים, נשמע אחד השוטרים מבקש מהשוטר ג' פצצת תאורה, שגם היא נורית מהמטול שיורה כדורי ספוג. ג' ענה בשלילה, ומיד לאחר מכן נשמע בווידאו שוטר אחר, ל', צועק "תן להם ספוג, תן להם ספוג". לפי הדו"ח של ד"ר ליבנה, איכות השמע בווידאו מצביעה על כך שמי שחיפש תאורה עמד קרוב מאוד לזירה שבה נפגע עודה. אולם מהדו"ח של ד"ר ליבנה עולה שאף אחד מהשוטרים לא נחקר בעניין. השוטר ג' לא נשאל מי ביקש ממנו פצצת תאורה (מה שמצביע שהיה ברשותו מטול ספוג), והשוטר ל' לא נחקר לעבר מי קרא "תן להם ספוג".

מהבדיקה של ד"ר ליבנה עולה כי בסרטון שצילמה הפעילה יעלה רענן נראים חמישה שוטרים. ארבעה מהם ד"ר ליבנה הצליח לזהות, ואחד, שנשאר "לא מזוהה", נראה בתנוחת ירי, שניות לפני שח"כ עודה נפגע. לפי ליבנה, אף אחד מהארבעה לא נחקר על ירי הספוג ולא התבקש לזהות את השוטר שבתנוחת ירי. "איך ימצאו 'ראיות של ממש' או 'סתם' ראיות לירי בעודה, אם דבר מכל האמור לעיל לא נחקר?", תוהה ד"ר ליבנה.

השוטר "הלא מזוהה" תועד בווידאו של מנור, בווידאו הגו פרו שצילמו השוטרים ובווידאו של אל ג'זירה. על פי ניתוח הסרטונים, ד"ר ליבנה הגיע למסקנה שהשוטר פרש לפתע מחבריו, "זז הצידה וכנראה הרים משהו מהשביל". ד"ר ליבנה מסביר כי כדור ספוג לא חודר לגוף, "קופץ" בדרך כלל לאחר הפגיעה ונוחת על הקרקע. לפיכך הגיע ליבנה למסקנה כי "השוטר שפרש מחבריו והתכופף כנראה חיפש משהו על השביל… ניסה למצוא את כדור הספוג שירה… כנראה במטרה להשמיד ראיה לירי".

בוועד נגד עינויים לא הצליחו לאתר את השוטר שנראה בתנוחת ירי, אבל זיהו שוטר שעמד לצדו, שאישר בחקירתו כי הוא מופיע בסרטון. כעת בוועד נגד עינויים דורשים ממח"ש לזמן את השוטר הזה לחקירה.

השוטר שזרק רימון הלם תיעד את עצמו, אבל לא נחקר

בנוסף לירי על עודה, נזרקו לעברו ולעבר הפעילים שעמדו לצידו רימוני הלם. בהחלטת הסגירה של מח"ש נכתב כי "לא נמצאו ראיות שהצביעו על שוטר מסוים שירה או יידה רימון הלם לעבר ח"כ עודה והאדם הנוסף…לא נמצא מי מהשוטרים עשה זאת". אולם לפי הדו"ח של ליבנה והבדיקה של הוועד נגד עינויים, לפחות בשני סרטונים שצילמו שוטרים באירוע יש "ראיות ברורות, רואים ושומעים את המיידים המסוימים". "באחד הסרטונים רואים את השוטר זורק רימוני הלם", אומר ד"ר ליבנה. "הם טוענים שלא מצאו מי השוטרים שזרקו. אבל הוא מצלם את עצמו, רואים את זה בצורה הכי ברורה. איך החוקר לא ראה ולא טרח לציין ולרשום את זה?"

הסרטונים מתעדים שוטר מתכוכף ומרים חפץ מהשביל. הקרימינולוג דר ליבנה חושד שהוא לקח את כדור הספוג. תושב אום אל חיראן מציג את הכדור שפגע בח"כ עודה (צילום: אייזק קייטס רוז)

הסרטונים מתעדים שוטר מתכופף ומרים חפץ מהשביל. הקרימינולוג ד"ר ליבנה חושד שהוא לקח את כדור הספוג. תושב אום אל חיראן מציג את הכדור שפגע בח"כ עודה (צילום: אייזק קייטס רוז)

לפני שנפגע מכדורי ספוג, רוסס עודה בגז פלפל מטווח קרוב, בשעה שניסה להתקרב למקום שבו אבו אל קיעאן שכב פצוע ומדמם למוות, מבלי שהוגש לו טיפול רפואי. מח"ש חקרו ומצאו את השוטר שריסס את ח"כ עודה בגז פלפל, אך כאמור התיק נסגר ואף אחד לא הועמד לדין.

על פי בדיקתו של ד"ר ליבנה, חומרי החקירה מלמדים שלא היה צורך בריסוס גז הפלפל "בהינתן העצימות האפסית ומשך הזמן (פחות מדקה) של 'הפרות הסדר' לכאורה לפני שעודה והפעילים שהיו לצדו רוססו, ומספר המשתתפים ב'הפגנה' (שישה אנשים ובכללם שתי נשים)". השוטר שריסס את עודה בגז פלפל נחקר רק בנובמבר 2017, עשרה חודשים לאחר האירוע.

"אם היינו נותנים להם להגיע לאבו אלקיעאן, הוא היה בחיים"

"בוודאי שמח"ש יכלו להגיע למי ירה ומי זרק", מסכם ד"ר ליבנה. "הם מתעלמים מהחומרים שהם עצמם השקיעו זמן מאמץ כדי לקבלם. לא ברור למה הם לא עשו את השלב הבא של ניתוח החומרים. המסקנות שאני הגעתי אליהן הן מתוך החומרים שלהם. זה אינו תיק מורכב שצריך לעשות משהו מיוחד, אלא רק לקרוא ולצפות בחומרים שהם אספו".

לסיכום, קובע בדו"ח ד"ר ליבנה שתלונתו של עודה "נחקרה בחסר" ושעל מח"ש לפתוח את תיק החקירה "עד שיהיו תשובות למה שרואים ושומעים בסרטים מ'זירת עודה'". לגבי ירי הספוג, מציין ליבנה שחסרות גרסאות של תשעה שוטרים שנשאו רובי ספוג, ושל שוטרים שיוכלו להעיד על "הנקודה הירוקה" שהופיעה על מצחו של ח"כ עודה. ד"ר ליבנה גם מציין שאם היו מאפשרים לח"כ עודה ולפעילים להגיע לאבו על קיאן, שדימם למוות ולא קיבל טיפול, במקום לירות בהם לפצוע אותם, כנראה שהוא היה היום בחיים.

"מח"ש פעלה בתיק זה באופן האופייני לה וניהלה חקירה רשלנית, נמנעה מלתשאל את רוב השוטרים הרלוונטיים, לא אספה את כל הראיות ולא ניתחה באופן מעמיק את הראיות שכן היו בידה", אומרת עו"ד נועה לוי, מהוועד נגד עינויים. "אנו דורשים לפתוח מחדש את תיק החקירה ולהעמיד לדין את השוטרים האחראים לירי קטלני, ליידוי הרימונים ולריסוס בגז מדמיע של חבר כנסת מכהן."

ממח"ש כאמור סירבו להתייחס באופן מפורט לטענות בדו"ח ובערר ומסרו כי "ערר הוגש בעניין זה והוא נבחן בימים אלה. מענה יועבר לפונה עם קבלת ההחלטה בערר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf