newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שקד מחוייבת בעיקר למהפכה האנטי-דמוקרטית שהיא מקדמת במערכת המשפט

בסוף נאום ה"לא מתפטרים" שלה ושל בנט, איילת שקד הזכירה את ישיבת הוועדה למינוי שופטים שמחכה לה ביום שישי. לא פלא שהיא ממהרת לישיבה הזו. במהלך שנות כהונתה היא הצליחה לרוקן מתוכן את אחד הגופים המשמעותיים ביותר בדמוקרטיה הישראלית, והיד עוד נטויה

מאת:

בתום נאום ההתקפלות המביך שלה ושל נפתלי בנט, הסבירה שרת המשפטים שהיא ממוקדת בדיון המתקרב של הוועדה למינוי שופטים שיתקיים בימים הקרובים.

חשוב להבין בכלל מה היא הוועדה למינוי שופטים, עד כמה היא חשובה באופן דרמטי במסגרת המאבק שמתחולל בין המחנה הדמוקרטי לבין המחנה הלאומני בישראל ומהי המגמה המדאיגה שהשתלטה על הוועדה הזו בשנות כהונתה הרעות של איילת שקד.

איילת שקד ונפתלי בנט ב"נאום הלא מתפטרים". (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

איזון בין רשויות? הצחקתם את איילת שקד

9 חברים וחברות ישנם בוועדה הישראלית למינוי שופטים. יושבת הראש היא הצעירה שבהן: שרת המשפטים. המטאורית הפוליטית שממוקמת בימין המדיני והכלכלי הכי אידיאולוגי והכי קיצוני, עומדת ב-4 השנים האחרונות (בקירוב) בראשו של אחד הגופים הכי חשובים והכי משמעותיים בכל משטר דמוקרטי.

החוק מחייב שהרכב הוועדה למינוי השופטים יטמון בחובו שילוב מאוזן ובריא בין הרשויות:

3 נציגי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות, 2 שרי ממשלה לרבות שקד, 2 חברי כנסת (אחד מהקואליציה והשני מהאופוזיציה. עוד נגיע לכך), וגם 2 נציגים מלשכת עורכי הדין.

אחד משני נציגי לשכת עורכי הדין, אגב, הודיע לאחרונה שלא ישתתף בישיבת הוועדה המתקרבת למינוי שופטים בשל העובדה שהוא חשוד בשורת עבירות פליליות בתום חקירת משטרה, ובטרם ייערך לו שימוע בפרקליטות המדינה שבסופו יוחלט אם יוגש נגדו כתב אישום. מדובר בעורך הדין אפי נווה שהוא גם יושב ראש לשכת עורכי הדין.

אמרנו שהחוק מבקש לאזן בין נציגי הרשויות השונות בהרכב הוועדה לבחירת שופטים? אז אמרנו. להלן המציאות: המציאות בוועדה למינוי שופטים ב-4 השנים האחרונות רחוקה מאד מאיזון בין הרשויות.

נתחיל מחוכמתה הפוליטית של שקד: היא כרתה ברית פוליטית מובהקת עם עורך הדין אפי נווה ובכך הניחה תשתית למציאות שבה מצביעים 2 נציגי לשכת עורכי הדין בתיאום מושלם עם 2 נציגי הממשלה. תוסיפו לכך את חבר הכנסת מטעם הקואליציה והרי לכם 5 אצבעות מתוך 9 שפועלות באופן מתואם.

כשהתיאום הזה מונחה בידי שרת משפטים שדוגלת בהנצחת משטר האפרטהייד בגדה, בהידוק המצור על עזה, בחקיקה שפוגעת בזכויות אדם, בהסתה נגד מבקשי מקלט אומללים, ברדיפת ארגוני זכויות אדם, בצמצום יכולתו של בית המשפט העליון להתערב בפעולות שלטוניות ובדברי חקיקה שעלולים לפגוע בזכויות האדם והאזרח, בסירוס שומרי הסף המשפטיים בשירות המדינה (פרטים אצל עורכת הדין דינה זילבר שהיא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה) ובביטול מדינת הרווחה – ובכן, כשהתיאום הזה מונחה בידי שרה אידיאולוגית נוקשה שכזו, ברור שדיוני הוועדה למינוי שופטים הם לא בדיוק המקום הכי נעים למי שמבקש לעצב את מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית שמקדשת זכויות אדם ואזרח.

אלא שזו לא רק שקד ולא רק השר השני מטעם הממשלה (משה כחלון בעל החיוך המהפנט), ואפילו לא רק חבר הכנסת מטעם הקואליציה ושני חברי לשכת עורכי הדין. לא, זו לא רק החמישייה הסודית הזו. גם חבר הכנסת שאמור להיות איש האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים, כך מתברר, הוא בכלל איש הקואליציה מבחינת תפיסת עולמו.

תחזיקו חזק: חבר הכנסת שמכהן מטעם האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים הוא בכלל איש ישראל ביתנו. פקודו של איווט. חייל נאמן במפלגתו של ליברמן. לא בדיוק האופוזיציה הליברל-דמוקרטית הכי מחודדת בארגז הכלים. למה? כי בתחילת הקדנציה של הכנסת הנוכחית התמקמה ישראל ביתנו באופוזיציה. ונציג מטעמה נבחר לוועדה למינוי שופטים. למה לא מונה נציג מטעם המחנה הציוני, יש עתיד, מרצ או הרשימה המשותפת? לאלוהי האופוזיציה הרופסת הפתרונים.

אז יש לנו 6 אצבעות בכיוון השמרני. מולן נותרו 3 אצבעות נציגי בית המשפט העליון. מדובר, על פי רוב, במשפטנים בעלי שם שמנסים להגן על הרוח הליברל-דמוקרטיות במערכת המשפט בתחום מדינת ישראל, אך לא בגדה המערבית. עתירות מטעם פלסטינים נדחות בעליון בקביעות. דרישות מערכת הביטחון מתקבלות כמעט תמיד. ענישה קולקטיבית ומעצרים מנהליים, לדאבון הלב, הם חלק משגרת הכיבוש תחת חותמת הכשרות של העליון. וכך גם בעצם ההתנחלויות. לאחרונה אף הועברו סמכויות בג"צ לדון בעתירות שונות של פלסטינים והועברו לבית המשפט המחוזי בירושלים. עוד צעד בדרך לנורמליזציה של הדיקטטורה הצבאית המפלה בגדה.

ישנם 9 חברים בוועדה למינוי שופטים, אפוא. הרוח השמרנית נושבת שם בחוזקה ב-4 השנים האחרונות. אין פלא שבמהלכן מונו לעליון 2 שופטים מתנחלים (סולברג ומינץ) וכן שורת שופטים שמרנים נוספים (יעל וילנר ויוסף אלרון למשל), לרבות מועמד ימין שלא חי בישראל במשך 15 שנים (פרופסור אלכס שטיין שזכור לי, אגב, כמרצה מצוין למשפט פלילי באוניברסיטה העברית). אין גם פלא שהפרות זכויות אדם בוטות כדוגמת גירוש תושבי ח'אן אל אחמר מאושרות יותר ויותר בבית המשפט העליון.

צריך לקוות ששרת המשפטים תסיים את תפקידה במהירות האפשרית, אם לא רוצים שהמגמה המדאיגה תימשך. לא, לא רק לקוות. גם להיאבק בכל דרך חוקית, דמוקרטית ופרלמנטרית. כי מתחת לרדאר הציבורי יושב גוף חשוב מאין כמוהו במסגרת הדמוקרטיה הישראלית המקרטעת. קוראים לגוף הזה הוועדה למינוי שופטים. והוא נאנק תחת עולה של תפיסת עולם אנטי-דמוקרטית מובהקת. במיוחד בשנים האחרונות. שנותיה של השרה איילת שקד.

עורך הדין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין בתחום עבירות הצווארון הלבן, הדין המשמעתי וועדות החקירה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf