newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תקווה אדומה-ירוקה: ה"גרין ניו דיל" מגיע לארץ

הפעילים בארץ דורשים בין השאר את חיזוק הדמוקרטיה, מאבק בשינוי האקלים וסיום השליטה הישראלית על הפלסטינים. "זו התשובה לשבר הרעיוני של השמאל", אומרים מובילי הקמפיין. "המטרה שלנו היא לגייס לפעולה מסה קריטית מהציבור"

מאת:

פעילים, תנועות שינוי וארגוני חברה אזרחית בכל העולם מנסים למצוא פתרונות למשברים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים שפוקדים אותנו בשל קריסת המערכות החברתיות והאקולוגיות שלנו. אחד מהמרכזיים שבהם כיום הוא רעיון ה"גרין ניו דיל", שהקמפיין לקידומו יושק מחר (חמישי) בארץ.

רעיון ה"גרין ניו דיל" (עסקה חדשה ירוקה) שצמח בארה"ב ובאירופה מנסה להוביל לשינוי פרדיגמטי, שחותר תחת המערכות שיצרו את המשברים הללו: במקום רווחים למעטים, רווחה לכולם.

פעילות ופעילי גרין ניו דיל במיצג מחאה, בפברואר 2021 (צילום: גרין ניו דיל ישראל)

פעילות ופעילי גרין ניו דיל במיצג מחאה, בפברואר 2021 (צילום: גרין ניו דיל ישראל)

ההבנה שעומדת בבסיס הדברים היא שמצב החירום האקלימי שבו נמצאת האנושות בימינו נגרם בשל התעצמותה של תעשיית הדלקים המאובנים (פחם, נפט, גז טבעי), למרות כל האיומים והסכנות הידועות לנו על האפקט ההרסני שיש לתעשייה זו על הבריאות, על החיים ועל העתיד של כולנו על פני כדור הארץ.

גם השיטה הכלכלית שממשיכה לשים בידי מעטים את רוב הבעלות על משאבי האנרגיה, המים והמזון שלנו היא חלק מאותה שיטה היפר קפיטליסטית ואנטי אקלימית, שפועלת בניגוד למהלכים הנדרשים לחיזוק שירותי החוסן שלנו כמו רווחה, בריאות, חינוך ותעסוקה.

אל מול השיטה הניאו ליברלית שמבוססת על תעשיית הדלקים המאובנים, צמצום אחריותה של המדינה במתן שירותים תומכי איכות חיים והפרטה של משאבי הטבע, בא ה"גרין ניו דיל" וקושר בין כלל המופעים הללו לבעיה אחת מורכבת.

הפתרון מורכב גם הוא, וכולל שורה של צעדים סוציאל דמוקרטיים שיגבירו את אחריות המשטרים כלפי האזרחים – ועל הדרך ינהיגו מציאות כלכלית סביבתית חברתית ירוקה שתצליח לעצור את ההתחממות הגלובלית עד 2030.

לדברי אורי נחמני, ממובילות התנועה בארץ, "המסרים הגדולים של התנועה בארה"ב הם מעבר לאנרגיות מתחדשות ויצירה של מיליוני משרות חדשות". לדבריה, "בארה"ב התוכנית מקודמת כבר בקונגרס, כשהמטרה היא להיפטר מהדלקים המאובנים ולעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2030".

גם בשטחים בתוך הקו הירוק ומחוץ לו, פעילות ופעילי התנועה דורשים לפעול באופן מיידי להתמודד עם משבר האקלים ולשנות מהיסוד את סדרי העדיפויות של הממשלה. בין דרישות התנועה שלובות ביחד דרישות מעולמות הרווחה הסוציאלית, חיזוק הדמוקרטיה, המאבק במשבר האקלים וסיום השליטה הישראלית על הפלסטינים.

בין הדרישות אפשר למצוא את הדרישה לחיזוק הביטחון התעסוקתי והכלכלי של האזרחים על ידי יצירה של מאות אלפי משרות חדשות בשכר ראוי במקומות עבודה ירוקים, תוך חיזוק התאגדויות עובדים.

יחד עם הדרישה ל-100% אנרגיות מתחדשות, לסגירת תעשיות מזהמות ולעידוד תעשיות ירוקות, בולטות הדרישות לחיזוק מערכת הבריאות, הרווחה, החינוך והתחבורה הציבורית ולהחזרת השליטה על משאבי הטבע לידי הציבור הרחב.

"לא נתפשר על שינוי הפרדיגמה"

יוזמת ה"גרין ניו דיל" בארץ צמחה מתוך הארגונים מגמה ירוקה, עומדים ביחד וכוח לעובדים. לדברי ד"ר שי קסירר, ממובילי התנועה, "הרעיון הוא להטמיע מדיניות סביבתית בכל הרבדים של החיים. ה'גרין ניו דיל' הוא התשובה לשבר הרעיוני של השמאל בכל העולם, שמתקשה לתת אלטרנטיבה למציאות ליברלית, קפיטליסטית וצרכנית".

קסירר מוסיף: "זה השיח הבא שהעולם הולך אליו. מדובר בתפיסת עולם כלכלית סוציאליסטית. המערב כבר התחיל לדבר בשיח של כלכלה סביבתית, ועכשיו השאלה היא האם אנחנו נצטרף לזה או נישאר בחוץ".

בניגוד לארה"ב ולאיחוד האירופי, אחת החולשות של ה"גרין ניו דיל" בארץ היא שהוא לא מנסה לסמן את הדרך ולהתוות מדיניות, אלא נצמד לערכים ולדרישות כלליות. במובן הזה, נראה שהמובילים של התנועה נאמנים למטרה שלקחו על עצמם – לפעול בעיקר מול הציבור, במטרה להניע חלקים נרחבים ממנו לייצר את הלחץ ואת הדרישה שיאפשרו בסופו של דבר לשינוי לקרות.

"אנחנו לא מתכננים לכתוב תוכנית מפורטת", אומר קסירר. "אנחנו יוצאים נגד הציפייה מאתנו לספק נתונים ומספרים מדויקים. הממשלה והפוליטיקאים צריכים לכתוב את התוכנית. אנחנו לקחנו על עצמנו את התפקיד לדחוף את הממשלה".

עם זאת, אומר קסירר, "על דבר אחד לא נתפשר, והוא על שינוי הפרדיגמה השלטת של רווחים על פני רווחה וצמיחה כלכלית על פני שגשוג".

"תוכנית ה'גרין ניו דיל' היא מסמך חזון שמתאר מציאות שלמה", אומרת נחמני. "מה צריך להשתנות ומה אנחנו יכולים לעשות בעניין. המטרה שלנו היא לגייס לפעולה מסה קריטית מהציבור, ולכן האסטרטגיה שלנו היא בניית תנועה אזרחית שתפעל בדומה לתנועת ה-Sunrise Movement בארה"ב".

מפגינים בעד ה"עסקה הירוקה החדשה" בשיקגו בפברואר 2019 (צילום: Charles Edward Miller)

מפגינים בעד ה"גרין ניו דיל" בשיקגו בפברואר 2019 (צילום: Charles Edward Miller)

לדבריה, "ה'גרין ניו דיל' מתכתב עם מסרים של צדק אקלימי. כשמדברים על סגירת תעשיות מזהמות, כמו על סגירת בתי הזיקוק בחיפה לדוגמה, אנחנו לא רוצים שזה יבוא על חשבון העובדים. מעבר מתעשייה מזהמת לתעשייה דלת פחמן מחייבת הגדלת משרות ושמירה על זכויות עובדים".

לדברי קסירר, "אנחנו לא מדברים רק על הוספה של משרות היי-טק וקלינטק, אלא על שינוי סדרי העדיפויות והגדלת השקעות המדינה בחיזוק מערכות החינוך, הבריאות, התחבורה הציבורית ועוד. יותר משרות במערכות הללו יהפכו את החברה שלנו מחברה צומחת לחברה חסינה ומשגשגת מול המשברים שיגיעו בעקבות משבר האקלים".

מה המשמעות של "גרין ניו דיל לישראל", תנועה שדורשת גם לחתור לשלום ישראלי-פלסטיני?

נחמני: "ה'גרין ניו דיל' לא נותן פתרונות מדיניים. גם האישה המזרחית בפריפריה היא חלק מהאוכלוסייה שנפגעת מהשיטה הכלכלית והפוליטית. יש כאן הרבה אנשים שנפגעים בהרבה צורות. אין לנו יכולת להציע פתרונות מהודקים".

קסירר: "משבר הקורונה מלמד הרבה על חוסר היכולת להתמודד עם משברים מורכבים בגלל הייבוש של המערכות הציבוריות. ה'גרין ניו דיל' הוא החיסון שישראל צריכה מול המשברים העתידיים שהיא צפויה להתמודד אתם עקב משבר האקלים. ה'גרין ניו דיל' מנסה לצאת מהמסגרת הירוקה הרגילה, הוא אומר: 'אנחנו שמאל ירוק', ואנחנו רואים בכך פוטנציאל גדול מאוד".

ימים יגידו אם ה"גרין ניו דיל" יצליח לספק פתרונות הולמים למורכבות של המקום הזה שבו אנו חיים. כך או כך, נראה שעצם החיבור בין סוגיות אקלימיות, כלכליות וחברתיות הוא רענן ופורץ דרך, וכל זמן שיצליח לשמור על המסגרת הערכית שבתוכה נוצר, אני מאמין שיש לו את הפוטנציאל  להירשם כתחנה משמעותית במאבק הכולל לצדק, שוויון וחוסן אקלימי לכולן.ם בין הירדן לים.

מור גלבוע הוא פעיל אקלים וזכויות אדם וממובילי תנועת מנאח וואחד – אקלים אחד, לקידום צדק אקלימי בין הירדן לים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf