הסכר נפרץ: "דמיינתי אותה מבקשת את הילדה, מושיטה ידיים. ערה בלילה"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אני מחפשת ומחפשת מילים לתאר את ההפגנה הזאת בירושלים. לאורך שלוש השנים האחרונות קראתי ושמעתי עדויות מצולמות רבות, אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקרה שם היום. התכוננתי להפגנת זעם, אבל זה היה הרבה יותר מזה. לאורך כל ההפגנה החזקתי את התמונה הזאת של יפה זינר שבתה נעמי נלקחה ממנה בבית החולים בהר הצופים. דמיינתי אותה מבקשת את הילדה, מושיטה ידיים, ערה בלילות. המחשבות אוכלות אותה מבפנים.

עוד בנושא

    אולי היתה זאת התמונה שהחזקתי או אולי החזות האשכנזית שממנה בקשו הכרה ודין וחשבון ואולי זאת פשוט הייתה האווירה במקום, אבל כל הזמן נגשו אלי נשים, תפסו אותי בחוזקה בידיים, בגב ואחת אפילו בפנים נעצו בי מבט וסיפרו לי את סיפורן. על הבן, על האחות ובעיקר על ההורים שעד יום מותם לא ידעו שנייה של מנוחה. על האשמה, והכעס, החרדה והיאוש. על הכתף הקרה, על איך לא הקשיבו להן. על החיפושים שלא נגמרו. על הכתב בטלוויזיה שאמר שהתימנים הוזים, על השכנה האשכנזייה שאמרה שהם מדמיינים. והן מספרות סיפורים שהרגישו כל כך אינטימיים שקשה לי לחזור עליהם כאן למרות שכל מילה נצרבה לי באוזניים.

    הן בוכות ואני בוכה איתן. "נפרץ הסכר", אמרה לי אחת מהן, "כל החיים שתקתי עכשיו נגמרה השתיקה". וזאת באמת היתה התחושה, של סכר שנפרץ, נהר של נשים מחפשות אוזניים פנויות לשמוע את מה שקברו עמוק בלב, על הילדים שנקרעו מהם. מחפשות עיניים שיראו אותן ולא כמטורפות ולב שיאמין להן. אחת אחרי השנייה, הם סיפרו ובכו ובכל פעם שחשבתי שנגמרו לי הדמעות הגיעה אשה נוספת והן פרצו מחדש.

    הן עמדו שם נשים חזקות, גיבורות על. הן עמדו שם עם הילדות, הנכדים והנינות שלהן לצידן ולא התכופפו ולא השפילו מבט. הן היו המנצחות הגדולות של הערב הזה. זאת הייתה חוויה מטלטלת שאני לא אשכח אף פעם. חוויה שלא נותנת לי לישון. זה מאבק לצדק שאסור להניח לו. לנשים האלו מגיעים הכרה וצדק ופיצוי ובקשת מחילה. אין לי מילים להודות לעמותת עמרם על העבודה שלהם ועל החשיבות ההיסטורית והאנושית שלה. בסוף ההפגנה, כשהגיע הזמן לחזור הביתה, היה לי קשה להיפרד מהתמונה של יפה זינר. חיפשתי מקום להניח אותה, מקום שייתן לה כבוד והבטחתי לה בלב לעולם לא לשכוח את שעשתה לה מדינת ישראל.

    א א א
    ועוד הערה לסיום:

    הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

    כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

    אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

    הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
    תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

    לחצו כאן

    ״כל מי שבא לתמוך בנו, מאמין ועוזר לבנות עתיד משותף ליהודים וערבים בארץ הזו״. שייח' סיאח אבו מדיע'ם (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

    "אם הם חושבים שהכניסה שלי לכלא תרתיע, הם טועים טעות גדולה"

    שייח' סיאח, מנהיג המאבק נגד הריסת כפר אל עראקיב, הורשע בהסגת גבול וייכנס לכלא בעוד שבועיים לתקופה של עשרה חודשים. בריאיון איתו, הוא מבהיר כי הוא מוכן להיכלא כדי להראות ש"אין חוק המגן על ערבים" ומבקש מפעילים לא לזנוח את המאבק

    X

    אהבת את הכתבה הזאת?

    כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
    שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
    תרמו עכשיו
    silencej89sjf