המועצה לשלום וביטחון, האובססיה הציונית והמזרחים

זה שאין כמעט שיח פוליטי יהודי בישראל שלא מדבר אלינו בשפה של פחד, לזה כבר התרגלנו. אבל השימוש במזרחים כמושא הפחד והספסרים שלו גם יחד, שמדגים הווידאו הזה של "המועצה לשלום וביטחון", זה דבר מדכא ברמה אחרת.

הפחד הציוני מהמזרח ומילידיו – ובכלל זה גם ילידיו היהודים – איננו חדש, כמובן. ביטא את זה היטב אבא אבן: "אחת הדאגות הגדולות המתעוררות בלבנו שעה שאנו סוקרים את מצבנו התרבותי היא פן יגרום ריבוי העולים אלינו מארצות המזרח להשוואת רמתה התרבותית של ישראל אל רמת הארצות השכנות". משהו מהפחד הזה נמצא גם בבסיס ההדרה הנחושה הזו של מזרחים מחינוך ראוי, מגישה לתרבות, להשכלה גבוהה, לשטרות וסמלים אחרים, ועוד.

אבל כאן המזרחי הוא לא רק מושא הפחד הציוני, אלא גם הכלי להנחלתו הלאה: להיות זה שמספסר בו עבורה. זה שמזריק את רעל הפחד לוורידים של "עם ישראל", כלומר של מזרחים אחרים. ולא רק פחד, אלא גם איום מרומז – פה אנחנו משרטטים את הקו בין ה"אנחנו" ל"הם", ותחליטו אתם באיזה צד להיות.

בהמשך אותו ציטוט, אומר אבא אבן "אל נא נראה את עולינו מארצות המזרח כגשר בדרך להשתלבותנו בעולם דוברי ערבית; עלינו להכניס בהם רוח מערבית, ולא לתת שיגררונו לתוך מזרחיות לא טבעית". את הדברים האלה אמר אבן בשנת 1959, ולא שיער כמה עמוקה תהיה הצלחתו בפרוייקט עקירת השורש המזרחי מיהדות המזרח ועד כמה תצליח הציונות לנכר אותם מהמרחב שלהם. שאלמלא כך, אולי המזרחי הנלעג הזה של המועצה לשלום וביטחון היה מסוגל לבטא את האותיות הגרוניות כהלכה, למשל, ולא מבטא בעיקשות כל כ' כ-ח' גרונית ועמוקה.

הדמות הגרוטסקית הזו של מזרחי/ת שמפחד מהערבים ומפחיד מפניהם, שהערבית זרה ללשונו והעברית שלו מסורסת, היא יציקה מדוייקת על פי התבנית שתכננו עבורו אבן וחבריו לפני עשורים רבים. המועצה לשלום וביטחון הם רק ממשיכי דרך נאמנים שלהם.

> משטרת המחשבות: מה שקרה לפעילה ששיתפה תמונה של שוטרת עם חיג'אב