newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"לא נכנסנו למאבק כדי להעלות לעצמנו את המשכורת, אלא כדי לשנות את הגישה"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום חמישי האחרון חתם ועד הסגל הזוטר של המכון הטכנולוגי בחולון על מסמך הבנות עם הנהלת המכון, לקראת הסדרת מעמדם של המרצים מן החוץ בהסכם קיבוצי. ועד העובדים במכון הוקם לפני כשנה וחצי ופועל בליווי ובתמיכת כוח לעובדים. בוועד שבעה חברים, המייצגים כ-300 מרצות ומרצים מן החוץ המלמדים במכון (שניים מתוך כל שלושה מרצים במכון הטכנולוגי בחולון הם במעמד מרצים מן החוץ, שיעור הדומה לזה של יתר המכללות בישראל).

רועי צורף, 38, הוא חבר בוועד, מלמד במחלקה לתקשורת חזותית במכון זאת השנה הרביעית ובוגר אותה המחלקה בעצמו. רועי מסביר: "שיטת המרצים מן החוץ היא העסקה מאוד לא הוגנת. מדובר במודל העסקה ישן שנקבע מלכתחילה עבור אנשים שנדרשים להביא מומחיות מסויימת לכמה שעות וצריך למצוא להם מסגרת העסקה. אין תנאים סוציאליים, אין צבירת זכויות, אין קביעות, קרן השתלמות וכו'. אפקטיבית אתה מפוטר כל סמסטר ומחזירים אותך בתחילת הסמסטר הבא. זה כמובן עולה הרבה פחות למעסיק, לכן הכניסו כמה שיותר מרצות ומרצים למסגרת הזו, גם אנשים שמלמדים במשך שנים ובהיקף של משרה מלאה".

> המצור חונק את החלומות של הנשים הצעירות בעזה

מה מטרת המאבק שלכם אם כך?

"ב-2015 נחתמו הסכמים קיבוציים עם המרצים מן החוץ בשנקר ובמכללה האקדמית תל-אביב יפו, שמסדירים את מעמדם במכללה. הדרישה שלנו היתה שיחילו את ההסכם גם עלינו. לא נכנסנו למאבק כדי להעלות לעצמנו את המשכורת, אלא כדי לשנות את הגישה, שלא יסתכלו עלינו כעובדים זמניים. מאבק למען ביטחון תעסוקתי.

"כרגע אנחנו לקראת הישורת האחרונה, עד שנראה את ההסכם חתום. מתקיים משא ומתן, ואנחנו רוצים רוצים לסיים אותו כמה שיותר מהר. ההסכם אמור להשפיע אפקטיבית על כל תשע"ז, גם רטרואקטיבית".

באיזה קשיים נתקלתם? האם שלמת מחיר אישי כלשהו?

"היינו במשא ומתן שלא התקדם במשך 10 חודשים. רגע לפני השביתה, ההנהלה הסכימה לפגישת חרום ולזרוק לנו פירור. עד שלא היתה שביתה בפועל לא היתה התקדמות, וגם תוך כדי השביתה מה שהם הציעו היה מעט מאוד, היו הרבה דרמות. זה אפילו הגיע לידי כך שההנהלה הביאה מאבטחים לשבוע. היתה אווירה כוחנית. גם היתה הרבה סקפטיות בקרב חלק מהמרצים עצמם לגבי השאלה מה המאבק יוכל להשיג, וחלק מהמרצים לימדו גם במהלך השביתה, למרות שהרוב המוחלט הקפיד על השביתה. אנחנו עכשיו פועלים כדי להשלים את השעות שהחסרנו במהלך השביתה.

"כשאתה מוביל מאבק כזה, אתה חשוף לניגודי אינטרסים ויש הרבה חששות. זה לא הצעד הפוליטי הכי נבון, יש פחד שיסמנו אותך. אבל אני לא מרגיש שנפגעתי, אני מרגיש שזכיתי. המאבק גיבש אותנו".

איך המשפחה והסביבה הקרובה מגיבה למאבק?

"יש לזה כמובן השלכות על מערכות יחסים ועל המשפחה. בחודש הזה בקושי הייתי בבית, הקרבנו הרבה בשביל המאבק. אני עובד גם עצמאי, ובמהלך החודש הכל הוסט הצידה לטובת המאבק. היינו מגוייסים לזה יום יום, כל היום. כמובן שיש לזה מחיר, אבל אנחנו שמחים שבסוף ההנהלה התעשתה, בין היתר הודות למעורבות של סטודנטים שהתגייסו לתמוך".

יש פוליטיקאים שתומכים בכם?

"יוסי יונה מהמחנה הציוני תמך בנו פורמלית, וגם התראיין ברדיו בענייננו. הוא היה מרצה מן החוץ בעצמו, ומבין את הבעיה. אנחנו יודעים על לא מעט פוליטיקאים שתומכים, דב חנין, זהבה גלאון, תמי זנדברג שגם היתה בעצמה מרצה מן החוץ".

איזה טיפ תוכל לתת לעובדים שרק מתחילים להתאגד?

"קודם כל – תבדקו את כוח לעובדים! אנחנו מאוד מרוצים מהם, יש שם אנשים עם תחושת שליחות מאוד גבוהה. וליצור קשר עם אנשים שיש להם ניסיון באסטרטגיה של מאבק עובדים, ללמוד מהניסיון של אחרים".

איזה מסר תרצה להעביר לציבור?

"שאם הולכים רק לפי כללי שוק, כל מועסק חשוף לפגיעה מצד המעסיק. הכוח של העובדים הוא אינטרס של כלל החברה, והשינוי הוא אפשרי".

> "פעם חשבתי שוועדי עובדים זה נמל אשדוד. מאז כל התפיסה שלי השתנתה"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf