לשבור את צום הרמדאן על רצפת מחסום תל-רומיידה בחברון

חודש הרמדאן, כפי שהסביר יאסר אבו ערישה, הוא גם זמן של התכנסות משפחתית, במיוחד סביב ארוחת האפטאר השוברת את הצום בסוף כל יום. בני המשפחה המורחבת מתכנסים יחדיו לארוחה. מה יותר טריוויאלי מזה? ובכן, מסתבר שבחברון, כמו כל דבר אחר, גם הטריוויאלי איננו מובן מאליו כלל וכלל.

כמה מחברי הארגון Dismantle the Ghetto ("לפרק את הגטו"), אשר הוקם בפברואר השנה ומאגד בתוכו פעילים מפלגים פוליטיים וארגוני זכויות אדם שונים בחברון, הוזמנו בשבת האחרונה לארוחת אפטאר אצל חבר המתגורר בשכונת תל-רומיידה. "היתה רק בעיה אחת", אומר בדיע דויק, ממקימי הארגון. "היינו צריכים לעבור מחסום בלתי עביר בדרך לשם. ישראל הצהירה על שורת הקלות לכבוד הרמדאן ועל תוספת של 700 אישורי מעבר לתושבי הגדה, מספר נמוך עד כדי גיחוך לכשעצמו, אבל הבדיחה אפילו עצובה יותר ביחס לתושבי חברון. לנו אין את הזכות לחופש התנועה הבסיסי ביותר".

> כשסעודיה מרביצה בי פמיניזם ברמדאן אני מתחיל לחשוד

כשקבוצת הפעילים הגיעה לתל-רומיידה בדרכה לארוחת האפטאר המיוחלת, החיילים במחסום החלו לבדוק את תעודות הזהות שלהם. החל מסוף אוקטובר 2015, תל-רומיידה הפכה לשטח צבאי סגור ותושבי השכונה מחוייבים בהרשמה מיוחדת אצל רשויות הצבא המאשר את עובדתם היותם תושבי השכונה, ורק אלה הרשומים כתושבים בה מורשים להיכנס אליה.

מכיוון שחלק מחברי ארגון "לפרק את הגטו" אינם תושבי תל-רומיידה ואסורים בכניסה אליה, הם החליטו לשבור את הצום שם, במחסום עצמו. "בלית ברירה פרשנו שמיכות על הרצפה והחלנו להגיש את המקלובה המסורתית", מספר בדיע. "זאת המציאות בחברון. אנחנו לא יכולים אפילו לשבור צום ביחד אם ברצוננו להיות בני אדם ולא מספרים".

> בתמונות: רמדאן נשי במחסום קלנדיה תחת המגבלות הישראליות

ארוחת אפטאר במחסום תל-רומיידה (באדיבות Human Rights Defenders Group)