מדיניות הירי של צה"ל בעזה ממשיכה לגבות קורבנות לא חמושים

ביום שבת הרגו חיילים את מוחמד עטא אבו ג'אמע, חקלאי בן 59, בזמן שעיבד את אדמתו ברצועת עזה מזרחית לחאן יונס. הם ירו בו בגבו. לא כי הוא סיכן אותם (או מישהו אחר) באיזושהי צורה אלא רק כי הוא נכנס למקום שלטענת צה"ל הוא לא היה אמור להיות בו. הוא מת מפצעיו בבית החולים.

ביום ראשון שבוע לפני כן ירו חיילי צה"ל לעבר סירת דייגים ששהתה מול חופי עזה. הם הרגו את אסמאעיל סאלח אבן ריאלה בן ה-18, ופצעו שני דייגים אחרים. עלי פי הדיווח ב"הארץ", ההסבר שנתן צה"ל להריגתו של אבו ריאלה היה שהוא "חרג מהשטח המותר לדיג באזור".

זהו, אפילו אין יותר צורך בהעמדת פנים שלמישהו נשקפה סכנה. יש אנשים שנכנסו למקום שצה"ל החליט שהוא אסור, והתגובה המידית היא ירי על מנת להרוג. בכלא הגדול בעולם אין רחמים, אין הזדמנות שניה.

על פי נתוני "בצלם" מוחמד עטא אבו ג'אמע הוא ההרוג הלפחות שניים-עשר על הגדר מאז דצמבר האחרון. מאות אחרים נפצעו. בתחילת ינואר נהרג אמיר עבד אל-חמיד מסאעד אבו מסאעד, נער בן 15 מדיר אל-בלח. הוא נורה במהלך הפגנה ליד גדר המערכת מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'. הוא עמד במרחק של מעל ל-50 מטרים מהגדר. לא חמוש. לא זרק אבנים. במהלך ההפגנה חלק מהצעירים יידו אבנים לעבר חיילים שניצבו מצדה השני של גדר המערכת. ב-17 בפברואר ירו כוחות הצבא על קבוצת נערים שהתקרבה לגדר המערכת דרומית-מזרחית לרפיח. על פי ההערכה, שניים מהם, עבדאללה ארמילאת בן 15 וסאלם סבאח בן 17 דיממו למוות לאחר שנפצעו מרסיסי הפגזים הישראליים.

במהלך דצמבר נהרגו שמונה פלסטינים בזמן הפגנות על הגדר ברצועת עזה. אף אחד מהם לא היה חמוש. אחד מהם היה איברהים אבו תוריא – קטוע רגליים שישב בכסא גלגלים והחזיק בדגל פלסטין.

> מה לחילונים ולמאבק החרדי נגד הגיוס?