newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מצאו את ההבדלים: פינוי יהודי עמונה לעומת פינוי בדואים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כתבה: מרב זונשיין

כשמשטרת ישראל הגיעה לפנות את הכפר הבדואי הלא מוכר אום אל חיראן, הם הגיעו לפנות בוקר חמושים בכדורי ספוג וברובי M-16 עם תחמושת חיה, שתחילה הם אף הכחישו את השימוש בהם. הם אף ירו כדורי ספוג על אנשים שנפצעו ומאוחר יותר טענו שהם נפגעו כתוצאה מיידוי אבנים:

שוטרים חמושים בכדורי ספוג לקראת הריסת אום אלחיראן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים חמושים בכדורי ספוג לקראת הריסת אום אלחיראן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

וכך הגיעו השוטרים היום (ד׳) לפנות את המאחז הלא חוקי עמונה, שתושביו נמצאים על אדמה כבושה, תוך הפרות של החוק הישראלי והחוק הבינלאומי. בלי קסדות, בלי ציוד לפיזור הפגנות, בלי אקדחים. רק סווטשירטים כחולים באמצע היום:

שוטרים לא חמושים בדרך לפינוי עמונה (טובה לזארוף)

שוטרים לא חמושים בדרך לפינוי עמונה (טובה לזארוף)

>בתמונות: צווי הריסה לפלסטינים והרחבת ההתנחלויות ממשיכים

אום אל חיראן הוא אחד מעשרות הכפרים הלא מוכרים בנגב. על פי הערכות, יותר מ- 100,000 בדואים חיים בהם בתנאים קשים ביותר: ללא מים זורמים, חשמל, ושירותים בסיסיים אחרים אותם המדינה מסרבת לספק. להרחבה, לחצו כאן.

עמונה היא מאחז לא חוזי שנבנה לראשונה בשנות התשעים ונהרס חלקית ב-2006. למרות הסובלנות בה ממשלת ישראל נוהגת בתושבי המאחז, עמונה הוא אחד מ-100 מאחזים הנחשבים לבלתי חוקיים אפילו לפי החוק הישראלי. בג״צ הורה לפנות את מאחז עמונה מאחר והוא נבנה על קרקע פלסטינית פרטית, וכמה צווי הריסה כבר יצאו נגדו בעבר.

הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+.

>יש אנשים שהיו מתים לגור בעמונה עכשיו

 

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf